שעות אחרונות להסרת פרסומות מהאתר ועוד ב-50% הנחה!
שני מרכיבים הכרחיים ליצירת ענן, מים (אדי מים) וגרעיני התעבות.
גרעיני ההתעבות הם למעשה לכלוך הנישא אל תוך האטמוספרה ע"י הרוח.
גרעיני ההתעבות יכולים להיות חלקיקי עשן מאש, אבק וולקני הנפלט מהר געש, רסס מי מלח מהים או חלקיקי חול ואדמה.
המים תמיד נוכחים באטמוספרה בין אם במצב צבירה גזי או נוזלי. מולקולות המים קטנות מידי בכדי להיקשר ולהתאחד סתם כך לכדי ענן, הן זקוקות לבסיס שטוח בעל רדיוס של מינימום מיקרומטר (מיליונית המטר) עליו מולקולות המים יכולות להיקשר אחת לשניה- גרעין ההתעבות.
גרעין ההתעבות הינו חומר היגרוסקופי או בפשטות- סופג לחות, מעין מגנט למולקולות המים.
גודלו של גרעין ההתעבות הוא 1/100 מגודל טיפת הענן כך שטיפת ענן אומנם מורכבת מ 99% מים טהורים אך גרעינה הוא חלקיק אבק או מלח.
תפקיד הטמפרטורה בהיווצרות העננים
היצמדות מולקולות מים מסביב גרעין ההתעבות אינו מספיק בכדי ליצור ענן. טמפרטורת האוויר חייבת להיות מתחת לנקודת הרוויה- או בשמה הנפוץ- נקודת הטל. בנקודת הטל תהליך העיבוי שווה לתהליך האידוי.
ucar.edu
ענן נוצר כאשר גוש אוויר המכיל אדי מים מתקרר מתחת לטמפרטורת הטל, אוויר יכול להגיע לטמפרטורה כזאת במספר דרכים, השכיחה ביותר היא התרוממותו מהאדמה החמה אל האטמוספרה ההולכת ומתקררת ככול שמגביהים.
עליה בגובה גורמת לירידה בלחץ האוויר, דבר הגורם לגוש האוויר להתרחב, פעולת ההתרחבות פולטת אנרגיה בצורת חום ומעודדת את האוויר המתקרר להמשיך ולעלות.
ברגע שגוש האוויר מגיע אל נקודת הרוויה שהיא 100% לחות יחסית, אדי מים ייקשרו וידחסו עוד ועוד אל גרעיני ההתעבות הרבים וכך נוצר ענן.
האטמוספרה נמצאת בתנועה תמיד, כאשר האוויר עולה יבש יותר הוא פוגש בגושי אוויר עמוסי לחות ומתערבב בהם כך שתהליך העיבוי והאידוי מתרחשים בו זמנית, דבר המאפשר היווצרות והתפזרות מתמדת של העננים.
לכן עננים מתהווים וגדלים כאשר יש יותר עיבוי גרעינים מאידוי גרעינים ולהיפך עננים נעלמים כאשר יש יותר אידוי גריעינים מעיבוי. העננים מופיעים נעלמים ומשנים את צורם בצורה מתמדת.