התלבטות

לאחרונה אני פוגש המון מפולות סלעים חלקם קטנים חלקם בגודל בית קטן .
זה קורה בשנים האחרונות בפרט לאחרונה לאורך כל ההר ( מצוקי רמים , הרי נפתלי ) .
ההר ידוע כאתר גיאולוגי בזכות היותו עשיר במאובנים ברזל וכו וכן בזכות סלעים ענקיים שנעצרו בעבר ממש מעל קרית שמונה .
מה שצילמתי אלו חתיכות שהתנתקו מצוקים , זה קורה בגלל רעידות אדמה קטנות ? או עקב בליה של גשמים ורוחות כמו החורף שהיה ?

הפרשי טמפרטורת גורמים לסלעים להתפשט ,ולהתכוץ.מצב זה סודק את הסלע,והוא נחלש. אל הסדקים חודרים מים שקופאים ,וכך מרחיבים את הסדק.בנוסף סלע עם אחוז ברזל גבוה נחלש כאשר חדרו לתוכו מים שגרמו לחלודה בנקודות החיבור של ההסלע.יש לך צילום ברור של סלע שנותק בשל קרוזיה

רצוי לשים כותרת המתארת את התמונה במקום נקודה. זה עוזר לאתר ההודעות בחיפוש ובכלל משדרג את העניין בהודעה.

תודה על השיתוף!

גם התמונות האחרונות הם מלפני יומיים מדרך נוף , היתה עננות מדהימה הכל הרכז מעל החרמון

קודם כל תרשה לי להחמיא לך, התמונות שלך תמיד נהדרות ומשובבות נפש.

אשר לשאלתך. בימים כתיקונם מפולות סלעים מתרחשות כתוצאה של בלייה חורפית: הרטיבות ומשקל הקרקע מערערים את האחיזה וכתוצאה מכך גם ניתקים סלעים מהמצוק וגם מתקיימות גלישות קרקע. ברור לגמרי שרעידות קטנות מוסיפות לעירעור.

בקריית שמונה יש סכנה אקוטית של מפולות סלעים קטלניות במקרה של רעידת אדמה משמעותית, ויעידו על כך סלעי הענק הפזורים בפארק האקליפטוסים שמעל הישוב מתחת למצוק רמים, ובסביבותיו. לדעתי במקרה של רעידה חזקה צפוי אסון כבד. ממילא כל המצוק הזה יושב על קו שבר פעיל. אני צופה אסון דומה ובנסיבות דומות גם במג'דל שאמס.

ממש הרגשתי צמרמורת כשראיתי את התמונות. לחשוב על העובדה שאני מטייל רגלית באיזור הזה כמה פעמים בשנה ועומד על סלעים כאלה ממש על שפת הצוק כדי לצלם או לתצפת על הנוף, ופתאום מתברר שסלע כזה פשוט יכול להתנתק ולעוף למטה. אני לא יודע מה יותר גרוע- להיות עליו או להיות למטה כשהוא נופל , פשוט מפחיד אפילו לחשוב ולדמיין !

כשטיילתי לפני כמה שנים באיזור צוק מנקה היה שם סלע שקיבל אצלנו את התואר ''צוק התקוה'' בהשראת ''מלך האריות''. הוא פשוט דמה להפליא לצוק התקווה בסרט. שנה לאחר מכן כשטיילתי באזור עם ילדי חיפשנו אותו אך לשוא. לאור התמונות אני משער מה שקרה לו- הוא כנראה צנח למטה. לחשוב היום שאני ואשתי ושנים מילדי ישבנו על סלע התלוי על פי תהום (האמת שזה היה די מפחיד) וכנראה נחת למטה זה מצמרר. (אנסה לחפש בתמונות צילום).

קראתי את הפוסט שלך אתמול
והכי חשוב שאתה מרגיש טוב !
אני לוקחת את החיים, כגורל.
שהכל נקבע לנו כבר למעלה, ומה שצריך להיות יהיה.
מה שלא, לא יהיה !
* אני יותר חרדה לחצות כביש !

כשאתה עומד על צוק, זה כמו זבוב שיושב על צוק.
בטבע אלו תהליכים שלוקחים שנים.
או רעידת אדמה קיצונית.
כמו שאלרומי, ומאיר, הסבירו זאת, יפה מאוד !

תמשיך לטייל בהנאה ! בכל רגע שאפשר.
החיים קצרים, "ומהחיים לא יוצאים בחיים" !

וזה בדיוק השיעור, שכולנו צריכים ללמוד
ביום שאחרי הקורונה !

אבל בטח לא באזור שקיים בו חשש להתדרדרות אבנים או סלעים

או בחוף- ים שמועד לצונאמי !
הכוונה בעיקר בשטח - פתוח.
ואם איזה סלע או 2 מתנתקים, ההיתי מעדיפה את זה
מאשר שבניין יקרוס אלי.

סביר יותר גשמים חזקים שמרחיבים סדקים קיימים (אפשר לקרוא על תופעה שנקראת קארסט בסלעי גיר ודולומיט). רואים התנתקות של גושים גם בקירטון, אני רואה את זה ליד הבית במודיעין אחרי גשמים.

להבא אני אצלם גם סדקים של חצי מטר ... אני עוקב אחריהם מחכה שיפלו . אני גם נזכר בעוד תופעה שיכולה להוסיף וגם אותה אצלם , שורשים של עצים חודרים במסלע .
ז'ק כמו שאמרו , כשאתה עומד על צוק אתה צריך בעיקר להנות מהנוף ...
אם אתה מכבד את הטבע אל תפחד ממנו , אני מפחד לזרוק פילטר של סיגריה אצלי זה שווה לפנצ'ר נגיד חחח , חילקתי בראש תבניות של מעשה וענישה זה עוזר לי גם לנקות אחרי אחרים ותמיד אני בסדר בשטח .

מצד אחד מרשים ומצד שני מלחיץ! אותה הרגשה קוראת אצלי כשאני יורד למקומות כמו מכתש רמון ולאורך ים המלח יש כמה מקומות שהם מועדי אסון במיוחד אחרי הגשמים הרבים שהיו השנה