ל ז'ק

צירפתי כאן כמה תמונות מנסיון לצלם את הירח החדש. המשימה אינה פשוטה, מכיון שסמוך למולד, הירח קטן מאוד ומופיע לזמן קצר מאוד סמוך לשקיעת השמש ושוקע זמן קצר לאחר מכן. בגלל השילוב של אור שעדיין קיים באופק המערבי (גם לאחר שקיעת השמש) ומצד שני האור החלש מאוד של הירח והשטח המואר המאוד קטן- קשה מאוד לצלם את הירח בזמן הסמוך למולד כי המצלמה מתקשה לתפוס את הירח שבקושי אפשר לראות אותו, והאור שעדיין קיים ברקע מפריע למצלמה לקלוט את מעט האור של הירח. לכן נאלצתי לנסות כל מיני מצבי צילום (כגון צילום בשחור לבן, זום גדול של 10x), והתוצאה לפניכם. (לא מי יודע מה, אבל זה מה יש).
כאן ראוי לציין כי למרות שהלילה הוא ליל ראש חודש, המולד בפועל היה כבר אתמול. המולד האסטרונומי היה אתמול בשעה 7:07 בבוקר, ואפשר היה לראות בפועל את הירח החל מהשעה 16:10 בערך למשך כחצי שעה קודם שהירח שקע. כמובן שלא היתה כמעט מציאות לתעד אתמול את המולד בלי קשר למזג האוויר, ורק באמצעים מקצועיים ממש (כגון טלסקופים מקצועיים) היה שייך לתעד את המולד לזמן קצר.

למי שלא מבין את המושגים האלו אז נסביר. המולד האסטרונומי הוא הזמן שבו החלק של הירח הפונה לכיוון כדור הארץ מתחיל להחשף לאור השמש. בתחילת התהליך אחוז שטח הירח הנחשף הוא כה קטן עד שלא ניתן להבחין במולד מחמת המרחק שלנו מהירח, ורק לאחר כמה שעות כשהשטח המואר גדל מעט אז באופן תאורטי ניתן כבר להבחין הירח החדש, וזה מה שמכנים ''המולד הנראה''.
(ואם יש מה להוסיף בעניין אני משאיר את זה לחנוך).

הסבר לשאלה:
בשבת שלפני כל ראש חודש נאמרת תפילת ברכת החודש שבזמן אמירתה כדאי לדעת את זמן המולד, ולכן לפני התפילה מכריזים את הזמן המדויק של המולד כולל שעה ודקות.
השאלה היא איזה מולד מכריזים האסטרונמי או הנראה?

מה שמוכרז הוא המולד הנראה הממוצע לפי אורך חודש קבוע דהיינו כט ימים יב שעות ותשצג חלקים (חלק הוא אחד חלקי 1080 של שעה), זה נכון לאורך תקופה ארוכה, אך באופן קונקרטי כמעט תמיד זה לאנכון, כידוע לפעמים הירח בא בארוכה ולפעמים בא בקצרה. לכן למולד המוכרז למרות דיוקו כביכול, אין משמעות מדויקת אלא בערך. אחת הסיבות לשינויים במהירות הסיבוב של הירח היא במצבים מסוימים מסלולו הוא בהתקרבות לשמש ואז הוא מואץ כי כח הכבידה של השמש מחזק את מהירותו.

ולכן מואר חלק כל כך קטן ממנו (החלק המואר הוא הצד השני של הירח - אותו צד שאף פעם איננו רואים אלא אם כן אנחנו טייסי אפולו). מאחר והוא ביננו לבין השמש הוא שוקע מהר מאוד. לעומת זאת ירח מלא הוא בצד הפוך לשמש יחסית אלינו ולכן לוקח לו 6 שעות עד שהוא שוקע.

ועכשיו תבינו גם למה רק ציון 90... את האחוזים הנותרים-חסרים יש כאן מי שידאג כבר להשלים.

בירח מלא רואים אותו כל הלילה
כמו שכתבת אז הוא מול השמש - כלומר זורח בערך בשקיעה ושוקע בערך בזריחה
מסלול הירח מסביב לכדו''א לוקח בערך חודש ולמעשה בעל יום הוא יראה למשך 40 דקות יותר מהיום שלפניו, מאמצע החודש הוא כבר יראה עד סוף הלילה אבל יתחיל להתאחר בזריחה כארבעים דקות בכול ערב
כמו כן אם נצייר את הירח כמין משולש/חץ בשעת הזריחה שלו במחצית הראשונה של החודש הוא תמיד פונה כלפי מטה (או ברבע השני זה החצי המלא), ובמחצית השניה כלפי מעלה (זה החלק היותר מלא ברבע השלישי)

אם תשימו קו קטן דמיוני מעל הירח תקבלו את ההאות גימל
או את האות זין
אם יוצא גימל סימן שאנחנו עברנו את מחצית החודש העיברי והירח" גורע"
אם יוצא זין סימן שאנחנו לפני מחצית החודש העברי והירח "זורח"

פעם צפיתי בהופעה הראשונה של ירח לאחר מולדו, בקורס קידוש החודש, ראינו אותו דקיק מאד למשך כעשרים ד ואז הוא פשוט נכבה. וההסבר שקיבלנו הוא שהוא ירד לנומך כזה כך שהאור שלו בדרך אלינו עובר דרך שכבת אטמוספרה עבה שפשוט מחלישה את אורו מאד. החלשה כזו קורית גם לשמש בשקיעתה ולכן ניתן להביט בה ללא חשש.

שקיעתו המהירה נובעת משקיעת השמש שכבר לא מאירה בו?

פשוט הסיבה שהירח קטן הי שהוא כמעט בינינו לשמש - כלומר בפועל סיבוב הכדור גורם לכך שהם יעלמו מעיננו כמעט ביחד
ככול שהירח ימשיך במסלולו סביבנו - שקיעתו תתאחר (ופועל נוסף של זה הוא שהחלק המואר יחשף יותר לעיננו - ולכן הוא יראה לנו גדול יותר