ברד עז בבית אל באותו יום (י"ג אדר ה'תש"ע - 26/02/2010):

קוב לשניה בשעת השיא
~~~~~~~~~~~~~~
חדרה 111.2 (זרימה בעוצמה קיצונית)
איילון 69.1
ירדן צפוני (גשר הפקק) 53.3
ירמוך 52.8
אלכסנדר 52
גמליאל 49.3
ירקון 48.2
תאנים 44
קישון 32.2
לכיש 27.4
ערוגות 26.7
משושים 25.3
האלה 22.8
חביבה 21.5
ירדן דרומי (קיבוץ גשר) 18.5 (חלק מהירמוך מתנקז לירדן הדרומי)
שניר (מעין ברוך) 18.5
שורק (קידרון) 17.8
בית עריף 17.7
יהודיה 17
חלזון 14.4
סמך 13.8
דליות 13
עמוד 11.8
יבנאל 11.5
רבה 11
צאלים 6.5

הספיקה היא לפי כמות לשניה השווה בכל התחנות או שלא לוקחים בחשבון את רוחב ועומק הנחל?

החיישן מודד את קצב הזרימה בחתך הפרטי שלו. נתון זה מוכפל בשטח החתך של הערוץ באותו מקום. ברור שזה אומדן מקורב בלבד. כמו בכל מדידה, חשוב להציב את החיישן במקום המייצג את קצב הזרימה ולדעת את ממדי פרופיל הערוץ. בקיצור, כמו במדידת גשם, הגישה חייבת להיות מקצועית לגמרי.

בכל תחנה הידרומטרית מותקן חיישן. החיישן (יש סוגים שונים של חיישנים) מודדים את רום פני המים. צוות הידרומטריה מודד את הספיקה (מ"ק/שניה) במספר רומים וכך בונים עקום כיול הקושר בין רום המים לספיקה. ואז מגיעים שוב עובדי הידרומטריה המקצוענים ומנתחים את הנתונים, מעבדים, מתייגים וכ' ובסוף מספרים לכולם מהי הספיקה, מהו נפח הגיאות, יחסי גשם/נגר באגן, איכות המים, נפח שנתי ועוד. מעת לעת המדידות של הספיקה מצביעות על סטיה מעקום הכיול (לרוב בגלל שינויים באפיק) ולכן מודדים שוב ברומים שונים ובונים כיול חדש. אבל, בעיקר, עובדי הידרומטריה נהנים בעבודתם. כי, כידוע לכל עובד: כייף לעבוד בהידרומטריה !!!

ואני בטוח שהם אכן נהנים בעבודתם. מה שתיארת באריכות תואם למדי את מה שכתבתי בקצרה; מדידות, כיולים וחישובים. זה בסדר גמור, כך עובדים בהרבה תחומים, כשאין אפשרות למדוד ישירות את מה שבאמת מעניין.

בטיול הזרימות אתמול ליד כוכב השחר:

מקצועי אש

תמונות מטורפוותת

מערב שבת זכור ועד חג הפורים שיצא ביום ראשון ירדו גשמים עזים ברחבי הארץ, אך רובם בהרי המרכז וירושלים עם כמויות עתק של מעל 200 מ"מ בבירה, ואף יותר בנקודות אחרות בהרי המרכז. בתאריך הלועזי זה יצא בסוף פברואר 2010.

תמונות שצילמתי באותו יום בכוכב השחר (מסתבר שגם אז צילמתי זרימות ביישוב [בתמונה הראשונה]):

פורסם בוואטסאפ: