מה ההבדלים העיקריים בין VEI6 ל-5?

לפי הערכה ראשונית עוצמת ההתפרצות הייתה VEI5 בדומה להתפרצות הר הגעש סט. הלנס בארה"ב בשנת 1980. הר פינטובו בפיליפינים התפרץ ב-1991 בעוצמה VEI6 זאת אומרת בעוצמה גדולה פי 10. התפרצות פינטובו העלתה כמות כזו של אפר וולקני לאטמוספירה שגרמה להתקררות כדור הארץ ולחורף המטורף של 1991. מאחר והתפרצות זו היא רק עשירית העוצמה של פינטובו, סביר שהאפקט שלה יהיה חלש בהרבה ולא ישנה את מזג האוויר העולמי במידה ניכרת.

ק"מ מעוקב (יעני קוביה של ק"מ אורך, ק"מ רוחב וק"מ גובה) של חומר וולקני שעפה לאטמוספירה במקרה של VEI5, ו-10 ק"מ מעוקב ב-VEI6

לבין הנפח של 10 ק"מ אורך, 10 ק"מ רוחב, 10 ק"מ גובה

הוא 10^3 זאת אומרת פי 1000 (לא פי 10)

אז הכוונה של חנוך היא 10 ק"מ אורך, 1 ק"מ רוחב, 1 ק"מ גובה

אבל מעט בצד השני של העולם

VEI מבוסס בעיקר על כמות האפר, ולא בהכרח מלמד על כמות הסולפט שנפלטה. למשל ההתפרצות באיסלנד ב-1783 מוערכת כ-VEI4, אבל היתה אחת מההתפרצויות הכי משמעותיות במאות האחרונות מבחינת השפעה על מזג האוויר. צריך לחכות ולראות כמה סולפט יגיע לסטרטוספירה לפני שיהיה אפשר לדעת איזה השפעה תהיה להתפרצות אם בכלל.

בדקתי עכשיו, כנראה כמות קטנה פי 50 ממה שנפלט מפינטובו, אז באמת לא אמורה להיות להתפרצות שום השפעה עולמית.

במיוחד כשיש השערה על גובה התפרצות של לא פחות מ-39 ק"מ!

יכולים לעבור עשורים עד שנראה שוב התפרצות בסדר גודל דומה או גדול יותר. כלום לא נראה מזה, איזה פספוס

אם תקבל חורף עם כמויות גשם כפולות זה יגרום להצפות נרחבות ולנזקים כבדים, ואם תקבל חורף יבש אז מן הסתם גם פה יהיו נזקים גדולים לחקלאות ולמקורות המים.

וכן, יש את המתח בין הרצון בכמה שיותר אקשן (בתור חובב טבע ומז"א), לבין אי הרצון בנפגעים ונזק (בתור אדם מהשורה). אני מניח שאני לא היחיד, וממילא אין לאף אחד שליטה על זה

מי מבטיח לך שההתפרצות הנוכחית לא תייבש אותנו?

אבל יש עניין של סיכויים. ובעיקר הרבה תקווה

יש גפרית שהיא אחד היסודות בטבע. הסימן שלה באנגלית הוא S שזה קיצור של Sulphur. היא נמצאת באזור הרי געש בצורת חומר צהוב, שאלו מולקולות של 8 אטומי גופרית. בסימון כימי זה S8.
כאשר הגופרית נשרפת באוויר (מתחברת עם חמצן) נוצרת תחמוצת גופרית. הסימון כימי SO2 (אטום גופרית ושני אטומי חמצן). אם יש הרבה חמצן נוצרת תחמוצת המכילה 3 אטומי חמצן יעני SO3.
התחמוצת הזאת מתחברת עם מים ומקבלים חומצה גופרתית שהיא אחת החומצות החזקות ביותר.
בהר געש רגיל ההתחברות למים ויצירת החומצה מתרחשת באטמוספירה ומקבלים ענני חומצה שעושים שני דברים. בולעים את קרינת השמש ולכן מקררים את כדור הארץ, ויורדים בצורת גשם חומצי, שזה אסון אקולוגי . ניתן לראות אזורים שלמים במזרח אירופה שבהם הושמדו היערות בגלל גשם חומצי (שמקורו בשריפת דלקים עשירים בגופרית).
במקרה של הר געש תת מימי, תחמוצת הגופרית בחלקה או ברובה מתחברת ישירות עם מי הים ליצור חומצה בתוך האוקינוס. זה כמובן לא מוסיף לבריאות הדגים והאלמוגים באזור, אבל לא מייצר את האפקטים שצוינו לעיל.
כאשר חומצה גופרתית פוגשת בסיס כגון סיד שזה בסיס הסידן, נוצרת תגובת סתירה ונוצר מלח סידן גפרתי או קלציום סולפט באנגלית. בקיצור, הר געש פולט תחמוצת גופרית ולא סולפט.

Sulfur dioxide = תחמוצת גופרית = SO2

יש את האתר הזה של נאסא
https://worldview.earthdata.nasa.gov/?v=-24.838613...


בצד שמאל יש לך את השכבות תצוגה, כרגע זה מכוון לSO2 בסטרטוספרה.
אפשר לראות גם מה קורה בטרופוספרה


כרגע האפר נע מערבה מעל אוסטרליה, ולפי משטר הרוחות בגבהים האלה, הוא ישאר רק באזור שם

זאת אומרת שזה ישפיע. האם תשים לב להשפעה? לא נראה לי כי היא תהיה ממש קטנה

אם ידוע שהוא לא סיים את ההתפרצות הוא עדיין יכול להתפוצץ שוב בVEI6?

אי אפשר

שלוש רעידות בעוצמה כ-4.9 סמוך להר געש אחר, שאפילו שם אין לו אבל הוא קרוב מאוד להונגה. אולי בקרוב כל העולם ישמע עליו

לעומת פינהטובו בו מסך האפר כיסה את חצי הכדור הצפוני.

יש לי שאלה, איך הייתה ההשפעה של ההתפרצות ההר הגעש באיסלנד ב-2010 מבינת האקלים? ההתפרצות הייתה אז גם חזקה לא? אז סגרו את השמים של אירופה למשך כמעט שבוע, אם זכור לי נכון.

על חיי היומיום באירופה. אבל כמות החומר שנפלט והגובה אליו הגיע, לא הספיקו לשינוי אקלימי

שזה בעצם כמו טוף של גינות, ובין תחמוצת הגפרית שמתחברת לאידי המים באטמוספירה ויוצרת מסך שבולם את קרינת השמש וע"י כך מקררת את כדור הארץ. הבעייה עם ההתפרצות באיסלנד הייתה האפר הוולקני שכאשר הוא נכנס למנועי מטוסים הוא הורס אותם. מבחינת עוצמת התפרצות וכמות תחמוצת הגפרית שהשתחררה, זו הייתה התפרצות קטנה שלא הייתה מסוגלת לקרר את כדור הארץ.

אמשיך לעקוב וללמוד

גרם לירידה באלבדו (שיעור החזרת הקרינה לאטמוספירה) וגרם להמסה מהירה של קרחונים עד כדי בלימה קלה של זרם הגולף דבר שהשפיע במעט על החורף במערב אירופה (חורף 10/11)