אז לאיזה התפרצות יש פוטנציאל להשפיע על מזג האוויר ?

האמת- לכל התפרצות יש השפעה בצורה כזאת או אחרת על האקלים. בזמן התפרצות געשית נפלטים לאטמוספירה כמות עצומה של גזים כגון פחמן דו חמצני ועוד חומרים שהם למעשה גזי חממה שתורמים לאפקט החממה. על אפקט החממה לא צריך להרחיב את הדיבור, רק נזכיר שהתוצאה היא התחממות גלובלית (רק שלא תיפתח פה מלחמת עולם האם יש או אין התחממות) וממילא תופעות אקלים קיצוניות.
אבל כל זה הוא ביחס לתופעות ארוכות טווח כגון אפקט החממה וההתחממות הגלובלית. אבל ביחס להשפעות מיידיות על האקלים ומזג האוויר- בדרך כלל אין השפעה ממשית להתפרצויות הגעשיות, ולפחות לא באופן נרחב אלא לכל היותר באופן מצומצם ונקודתי.
אז מתי כן יש לצפות להשפעה על מזג האוויר משמעותית בעיקבות התפרצות געשית ? התשובה- בשני תנאים. התנאי הראשון- התפרצות בעוצמה מאוד חזקה (כגון פיצוץ געשי חזק) שתביא לפליטה של כמות גדולה מאוד של אפר ופסולת געשית. והתנאי השני- התפרצות בעוצמה שתרים את האפר והפסולת עד לסטרטוספרה (שכבה אטמוספרית הנמצאת בגובה של 11-17 ק''מ מפני כדור הארץ). הימצאותם של החלקיקים בסטרטוספרה לא מאפשרת את שטיפתם מהאוויר, וכך הם יוצרים מסך אבק עמיד יחסית שמסנן את קרני השמש ומונע מהן להגיע לפני כדור הארץ ולחממו, אלא מחזיר אותן אל החלל, דבר שיגרום לירידה של הטמפרטורות. לעומת זאת התפרצות שתזרוק את האפר והפסולת לגובה נמוך יותר באטמוספירה (פחות מ- 12 ק''מ שזה רום גובה העננות), האפר חשוף לרוחות אנכיות ולמשקעים ושוקע במהירות. אך כאשר הוא נזרק לסטרטוספרה, הוא מתמיד זמן רב, משום שמדובר בשכבה יציבה מאוד ללא זרמים אנכיים משמעותיים, בה חלקיקי האפר הקלים יכולים לרחף חודשים רבים ושקיעתם איטית מאוד.
כאמור- רובן המכריע של התפרצויות אינן מגיעות לשילוב של גובה/כמות בכדי שיהיה בכוחם להשפיע השפעה משמעותית על מזג האוויר באופן נרחב, אלא לכל היותר השפעה מקומית ולזמן לא ארוך. רק פעם בהרבה שנים מתרחשת התפרצות שיש בה שילוב של גובה פלוס כמות גדולה במיוחד של אפר שיכולים להשפיע באופן משמעותי על מזג האוויר.