בארץ ישראל מתחילים לשאול על הגשמים החל מליל ז' בחשוון, בניגוד להזכרת 'משיב הרוח ומוריד הגשם' שמתחילים לומר קודם לכן מיום האחרון של חג הסוכות מתפילת המוסף של יום שמיני עצרת.
ההסבר לחילוק זה נועץ בכך שבזמן שבית המקדש היה קיים הייתה נוהגת מצוות עלייה לרגל, ועקב כך היו בני ישראל עולים לירושלים בכל שלושת הרגלים ובכללם בחג הסוכות על מנת להביא את קורבנותיהם, ורק בסיום החג חזרו לביתם. לכך קבעו חז"ל להמתין עם בקשת הגשמים עד שאחרוני העולים הגרים בקצוות ארץ ישראל יגיעו לביתם, דבר שנמשך עד לתאריך ז' בחשוון. (מתוך ויקיפדיה)