מפלס הכנרת

מפלס הכנרת היום

-213.45 מטר. עדכון אחרון: 4/12/2025.

על הכנרת

הכנרת היא האגם הגדול בישראל ואגם המים המתוקים המרכזי במדינה. היא מהווה משאב מים חשוב לשתייה ולהשקיה. בעבר סיפקה הכנרת כ־25% מצריכת המים הארצית, אך כיום, בעקבות הפחתת השאיבה והקמת מתקני התפלת מי ים ברחבי הארץ, חלקה ירד ל־2%–13% בלבד. עם זאת, מפלס המים נשאר נושא בעל עניין ציבורי, עד כדי כך שהתקבע הביטוי "מצב הרוח הלאומי" – ככל שהמפלס עולה, כך גם מצב הרוח הכללי.

איך מודדים את מפלס הכנרת

בכנרת מוצבים שלושה מדידים שהותקנו ע"י רשות המים וחברת "מקורות". שניים מהם ממוקמים באתר "ספיר" שבשליטת מקורות, אך המדידה הרשמית המתפרסמת לציבור מתבצעת ומעודכנת מדי יום ע"י רשות המים בלבד. נתון זה הוא הבסיס למידע המוצג בדף זה.

הכנרת בזמן בצורת

בשנים שחונות, ירידת המפלס חושפת איים קטנים מעל פני המים, לעיתים עם צמחייה עשירה. אחד האיים המפורסמים ביותר נמצא מול קיבוץ מעגן במזרח הכנרת.

גאוגרפיה של הכנרת

הכנרת היא ימת המים המתוקים הנמוכה ביותר בעולם, בגובה שבין -208.8 ל־-214.87 מטר מתחת לפני הים. שטח האגם הוא כ־168 קמ"ר, עומקו המרבי כ־44 מטרים, ונפח המים המרבי עומד על כ־4.3 מיליארד מ"ק.

ספי המפלס (קווים אדומים ושחור)

הקו האדום העליון: -208.8 מטר מתחת לפני הים.
הקו האדום התחתון: -213.0 מטר מתחת לפני הים.
הקו השחור: -215.0 מטר מתחת לפני הים.
ממוצע המשקעים השנתי באגן הכנרת: 407 מ"מ.

פתיחת סכר דגניה

סכר דגניה נשאר פתוח במקצת לאורך כל השנה, כדי לאפשר זרימה לאתר "הירדנית" הסמוך. פתיחה משמעותית של הסכר מחייבת גם פתיחת סכר אלומות, ולכן כל פעולה כזו דורשת תיאום וניהול זרימות.

מפלס ים המלח והקשר לכנרת

קיימת תפיסה לפיה ירידת מפלס ים המלח נובעת מהקמת סכר דגניה, המונע זרימה חופשית דרומה. בפועל, הסכר הוא רק אחד הגורמים; שאיבה מוגברת מנהר הירמוך והפעלת מפעלי ים המלח משפיעים גם הם באופן משמעותי.