מקבץ וידאו בהמשך.
שמעתי אגב אבא מזרז את ילדיו במפלס העליון, לכיוון חזרה הביתה, באמרו: "בואו. חוזרים לקיץ...".
משפט שאכן משקף את ההבדל בין אזורי הארץ, כמו מישור החוף לבין הר החרמון, שהוא ממש כמו מדינה אחרת. הפרש של כ-2200 מטרים.
אין אוטובוס ישיר לחרמון. והשנה בגלל הקורונה, גם הסעות מאורגנות כמעט ולא היו אם בכלל.
יש אוטובוס למג'דל שמס, אבל לא נסעתי בו.
נסעתי במונית מקרית שמונה, עד פתח האתר. הוצאתי מהארנק סכום נכבד :)
220 ש"ח.
בחזור נסעתי בטמרפ, עד קיבוץ דפנה ומשם אוטובוס לקרית שמונה.
בחרמון עם השלג הרבה יותר נוח. השמש גורמת בעצם לקרינה חזקה גם בגלל הגובה וגם בגלל השלג, ואז ההרגשה האמיתית מרגישה יותר כמובן
שטיפסתי בראשון בבוקר היה כפור אמיתי