צריך להבחין בין תחזיות קצרות-טווח לארוכות-טווח

בתחזית עונתית, שנותנת הערכה כללית של מזג האוויר באיזור מסויים, לדוגמא, האם החורף הקרוב יהיה גשום או יבש מהממוצע, אכן משתמשים גם בסטטיסטיקה. על סמך המצב הסינופטי הממוצע בסתיו, יכולים לדעת ברמת סבירות מסויימת האם החורף הקרוב יהיה גשום או יבש. לדוגמא, יודעים להעריך בסבירות גבוהה שרכסיות חזקה במערב אירופה צפוייה להביא לחורף עתיר שקעים באיזורינו.

למרות רמת הדיוק המוגבלת של התחזיות הנ"ל, יש להן חשיבות גדולה בהיערכות לעונת הגשמים הקרובה.

לעומת זאת, בתחזית קצרת-טווח, כפי שנכתב למעלה, משתמשים בנוסחאות מתמטיות מדוייקות, שמבטאות את החוקים הפיסיקליים של התנועות באטמוספירה.

קל לזלזל בתחזיות מזג האוויר ולבקר אותן על כל "פשלה", אבל צריך לזכור, שלמרות שמערכות מזג האוויר פועלות במסגרת חוקים פיסיקליים ידועים, למרות שפע של תחנות מטאורולוגיות ברחבי העולם והשימוש בנתונים מלווינים, ולמרות השימוש במחשבי-על בעלי יכולת חישובית עצומה, המורכבות הגדולה של הגורמים המשפיעים על מזג האוויר מונעת מהמטאורולוגים להגיע לתחזית מדוייקת ב-100%. בין האוויר, האדמה והמים קיימים יחסית של היזון-חוזר, ההשפעות ביניהם מזינות אחד את השני, והן מתעצמות עם הזמן. משל ידוע לתיאור אותו היזון חוזר הוא שרפרוף כנפי פרפר בברזיל עלול לגרום לסופת טורנאדו בטקסאס.

בהקשר הזה, מצאו בחישובים מתמטיים, שאפילו אם היו יוצרים מודל תאום זהה לחלוטין לכדור הארץ, מספיק שבכדור התאום הפרפרים ישיקו את כנפיהם ברגעים שונים מזה שבמציאות, כדי שתוך זמן קצר מזג האוויר בכדור התאום יהיה שונה לחלוטין.

דרך אגב, החיזוי הנומרי הראשון בוצע במלחמת העולם הראשונה ע"י לואיס ריצ'ארדסון, מטאורולוג בריטי. לקח לו שנתיים שלמות לפתח תחזית בודדת ל-6 שעות לעיר המבורג, שבנוסף לכך, היתה גם שגוייה.