https://www.weather2day.co.il/content/1/100-lightnings

מפה חדשה מציגה את מכות הברק שפגעו בכדור במהלך שני העשורים האחרונים.
המידע החדש חושף כי הברקים פוגעים יותר באדמה מאשר במים, ומרביתם מתרכזים באדמה שבקרבת קו המשווה. העוצמות השונות שבהם פוגעים הברקים וההבדלים הדקים בין סוגי סופות הברקים חושפים אינפורמציה חדשה ומעניינת ומגלים לנו קצת יותר על הכדור שעליו אנו חיים.
 


 


הסבר על רגל אחת - איך ברקים מתהווים

הברקים הם תוצאה של התנגשויות בתוך העננים, כשחלקקי קרח בתוך הענן מתנגשים הם נשברים החלקקים הקטנים יותר מקבלים מטען חיובי והגדולים- שלילי. רוח העוברת דרך הענן מעלה את החלקיקים הקטנים איתה וטוענת את חלקו העליון של הענן חיובית, החלקיקים הגדולים שוקעים וטוענים את חלקו התחתון שלילית.
ההיפרדות של שני המטענים יוצרת פוטנציאל חשמלי בין הענן לבין עצמו ובין הענן לאדמה שמתחתיו.

הפוטנציאל החשמלי גדל ומתחזק עד אשר מגיע לנקודה בו הוא גובר על התנגדות האוויר שמתחתיו ואז נשלח המטען השלילי שבתחתית הענן כלפי מטה, כאשר הוא פוגע באדמה היא שולחת חזרה מעלה גל של מטען חיובי אל הענן. המתח החשמלי נע בין 20 ל100 מיליון וולט והוא אשר גורם להבזק האור שאנו רואים, ולגל ההלם הנוצר בעקבות ההתחממות המהירה אשר יוצר רעש המלווה את הבזק האור- מה שאנו מכנים "רעם".(ישנם סוגים רבים של ברקים וסיבות ונסיבות שונות להיווצרותם אך זה ההסבר הכי מעמיק כשעומדים על רגל אחת).


במשך עשרות שנים מדענים מנסים ללמוד על ברקים ע"י מעקב אחר סופות ותיעודן.
בשנת 1998 סוכנות החלל NASA השיקה "חיישן שיקוף ברקים" (Lightning Imaging Sensor) ע"ג ה- "TRMM" לווין מדידת גשם טרופי אשר במקור תוכנן למשימה בת 3 שנים אך כבר 17 שנה הוא מרחף לו בחלל.
חיישן שיקוף הברקים משתמש באור תת אדום קרוב (near-IR light), על מנת לאסוף ולתעד את הברקים הפוגעים בכדור גם בשעות אור היום.


מחקירת תוצאות איסוף המידע המדענים הגיעו לשתי מסקנות עיקריות:
הראשונה - רוב הברקים פוגעים באדמה ולא מעל המים.
השניה - 90% מהברקים הפוגעים באדמה נעים בין קו הרוחב 38 צפונית לקו המשווה לקו הרוחב 38 דרומית לקו המשווה.
ובתוך התחום הזה מסביב לקו המשווה ניתן לראות סוגים שונים של סופות ברקים:
באיזורים חמים אשר באוויר אחוזי לחות גבוהים לדוגמא ברזיל, נוצרות לעיתים קרובות מאוד סופות ברקים אך מספר הברקים הפוגע באדמה נמוך באופן יחסי- רק ברקים בודדים לדקה, בדומה לסופות הברקים המרחשות מעל הים.
לעומת זאת בצפון ארגנטינה או מרכז ארה"ב סופות הברקים נדירות הרבה יותר אך הן ממטירות מאות ברקים בכל דקה.

בימים אלו המפה בהתהוותה. כיום כשהלווין עובר מעל סופת ברקים ניתן לעקוב ולתעד כדקה עד דקה וחצי מתוכה, בעוד מספר שנים נוכל לצפות בגלגל חייה המלא של סופת ברקים מהברק הראשון ועד האחרון שלה.
יש למה לצפות.