האם החרמון בסכנה?

ייתכן כי סביבות אקלים גבוהות בכל העולם מתחממות מהר משחשבנו בעבר.
זאת לפי מחקרים חדשים שנערכו ע"י המרכז למחקר מערכות אקלים באוניברסיטת מסצ`וסטס אמהרסט בארה"ב.
התחממות תלוית גובה היא תופעה הזוכה להתעלמות כמעט מוחלטת והינה בעלת השלכות מרחיקות לכת.

ההרים הגבוהים הינם מקורות מים עיקריים במדינות רבות בעולם, הם משמשים בתי גידול בלעדיים לזנים רבים של צמחים ובעלי חיים הנמצאים בסכנה הכחדה, ובנוסף מערכות האקלים הקרות בפסגות ההרים אחראיות על תפקודן התקין שלמערכות אקלים סמוכות כך שהתחממות הפסגות היא תופעה רגישה המשפיעה על האקלים העולמי ובכך פוגעת בעיקר במי השתייה המעטים שעוד נותרו על הכדור הזה, בחיות הבר, בצומח ובחקלאות.



החוקרים סבורים כי אנו נחוש בשינויים דרמתיים בחיינו כפי שאנו מכירים אותם היום בעתיד הקרוב מאוד.
הם קוראים למעקב ופיקוח צמוד על פסגות ההרים, מסתבר שכמעט ולא קיים תיעוד של דפוסי מזג אוויר בגבהים.
יש מעט מאוד תחנות מזג אוויר בגובה של 4500 מטרים, וגובה של מעל 5000 מטרים לא נחקר או תועד מעולם.
איסוף מידע זה חיוני להבנת והערכת הנזק שבהתחממות הפסגות, והחוקרים יוצאים בקריאה עולמית בדחיפות גדולה לעזור באיסוף המידע.

איסוף מידע מסוג זה לא פשוט כלל וכלל, ישנם גורמים רבים המקשים על מדידת ההתחממות באזורים הררים.
יידרשו למשימה מורכבת זאת לווינים המבצעים חישה מרחוק, תצפיות משופרות וסימולציות מודל.
הראיות הבולטות ביותר להתחממות הפסגות לעומת אזורים המקיפים את ההרים מגיעות מהרמה הטיבטית אשר בה במהלך 50 השנה האחרונות נמדדה עליה עקבית בטמפרטורות ובשנים האחרונות שיעור השינוי הואץ.
כיום, חוקרים מבריטניה, ארה"ב, שוויץ, קנדה, אקוודור, פקיסטן, סין, איטליה,אוסטריה וקזחסטן עובדים יחד בצוות יוזמת חקר ההרים במימון הקרן השוויצרית הלאומית.
אומנם ההרים שלנו לא נישאים לגבהים הללו, אבל מה שמשפיע על כלל העולם בסופו של דבר יגיע גם לפה...