תודה רבה ואכן מחר בלי נדר אנחנו בלפלנד-פינלנד

חורף 2013-14 היה בצורתי עם כמויות גשם קטנות מהממוצע בצפון ובמרכז. (בדרום הייתה זו שנה גשומה מאוד).
מיעוט הגשמים היה קיצוני בצפון הארץ, ובמיוחד בצפון מזרח הארץ- הן בכמויות הגשם הן במספר ימי ירידתו. כמויות הגשם העונתיות הגיעו בחלק מתחנות צפון הגולן ואצבע הגליל לבין שליש ועד מחצית מהכמות השנתית הממוצעת (בכפר גלעדי 326 מ״מ לעומת ממוצע של 768 מ״מ- עונת הגשמים היבשה ביותר בכ-100 שנות מדידה).

ינואר ופברואר 2014 היו צירוף חודשי החורף בין היבשים ביותר אם לא הכי יבש במרבית אזורי הצפון והמרכז.
ההפך המוחלט מהשנה.
היום, 10 שנים מאוחר יותר זכינו לינואר ופברואר גשומים מאוד עם מאות מ״מ של גשם בחלקים נרחבים של הארץ.

ולהלן הכמויות שירדו עד סוף פברואר 2014 בהשוואה לכמויות שירדו עד סוף פברואר 2024 בתחנות שונות: (בסוגריים האחוזים מהממוצע השנתי)

מרום גולן- 241 מ״מ (30%), השנה: 827 (102%)
כפר בלום- 154 מ״מ (30%), השנה: 520 (102%)
צמח- 146 מ״מ (38%), השנה: 464 (121%)
צפת הר כנען- 312 מ״מ (45%), השנה: 792 (115%)
מצפה חרשים- 344 מ״מ (35%), השנה: 1075 (109%)
עין השופט- 300 מ״מ (45%), השנה: 929 (141%)
כפר הס- 360 מ״מ (58%), השנה: 915 (149%)
בית דגן- 283 מ״מ (52%), השנה: 545 (101%)
ירושלים- 294 מ״מ (56%), השנה: 377 (72%)
באר שבע- 145 מ״מ (75%), השנה: 102 (53%)

יש לציין כי במרבית אזורי הארץ עד לשלב זה של עונת הגשמים מתקבלים כ80%-85% מהכמות השנתית הממוצעת.

רק מאוד בולט שהשנה מקו ירושלים ודרומה המצב לא כ"כ טוב,
אבל עדיין יותר טוב משנה שעברה.

המאפיין העיקרי של החורף הנוכחי היה מיקום גרעין הקור הראשי בצפון אירופה (נע מצפון אירופה בחלקו הראשון של החורף לצפון מזרח), בניגוד למיקום הנפוץ ביותר שהוא על גרינלנד. ראו זאת גם במפות של הוורטקס שהיה חלש ברוב העונה, מכיוון שלא היה ממוקם במקומו הטבעי, באזור איסלנד-גרינלנד, מה שמנע ממנו לצבור אנרגיה מזרם הגולף. כתוצאה מכך, צפון מזרח אירופה חוו חורף קר במיוחד, בעיקר בחציו הראשון. מיקום גרעין הקור בצפון מערב היבשת לא אידיאלי לאוויר קר באזור זה, כי באזור זה צריך רוחות מזרחית שיביאו את האוויר הקר ממזרח למערב. מצב שכזה מביא בעיקר גשם, והרבה, לאזור.
איך היה החורף שלנו? מערכות מערביות שבעיקר מגרדות אותנו, אך סטטיות וארוכות, ובניהן פרקים ארוכים של ימים חמימים, וגם המערכות עצמם לא קרות במיוחד כי שום מערכת לא באמת נחתה עלינו. יש למסקנה זו מספר אינדיקציות:

1) טמפרטורת המינימום העונתי חמה במידה רבה מהרגיל. בערך כ2 מעלות מעל הממוצע, וכ3-4 מעלות מחורפים ששי בהם שלג בהרים.
2) עיקר המשקעים בצפון ובחוף. בדיוק ההפך מהעונה שעברה שהיית בעיקר גשומה בדרום ובמזרח הארץ בשל האביב המאוד גשום והחורף היבש.
3) טמפרטורת הים הגבוהה מהרגיל למשך כל העונה. לדעתי, במערכת של פברואר היא כבר לא היית חלק מעוצמת המערכת, ומה שגרם למערכת להיות יותר עוצמתית מהצפי היה אורכה, מיקום השקע והסטטיות שלו.
4) מחסור בשלג, ואני לא מדבר על שלג בצפת-ירושלים אלא אפילו מג'דל שמס והחרמון התחתון.

אני מצרף מספר מפות המציגות את הסטייה במטרים של הגובה הפופוטנציאלי של שכבת ה500 מ"ב.
דצמבר - היו 2 רמות עיקריות, אחת על מזרח אירופה שאם היית נע ב1000 ק"מ מזרחה היית קוטלת לנו את החודש, ואחת במרוקו שהיא די טובה לנו כי היא מעודדת היווצרות של רוחות מערביות, אם כי הייתי מעדיף את אותה רמה על ספרד-איטליה.
ינואר - הרמה באזור מרוקו התעצמה ונמתחת עד אזור הבלקן. ניתן לראות תבנית של אוויר קר מאזור הקוטב שמתיישב בצפון מזרח היבשת. אם כי סה"כ ישראל תחת לחץ גבוה במהלך החודש, אנחנו היינו רחוקים ממרכז הרמה במרוקו, ומדי פעם גרעין הקור בצפון מזרח היבשת הצליח להביא שלוחות לכיוונינו. במצב שכזה שלוחה להיות להתנתק ולהיות סטטיות עלינו לזמן ממושך, מה שבאמת התרחש (חסומה ממערב ומצפון ברמות).
פברואר - פברואר עם תבנית דומה לינואר, העסק קצת יותר מזרחי.

לא לכל חורף יש "אופי" מוגדר. ישנם חורפים יותר כאוטים או חורפים שלאחר איזושהי התחממות סטרטוספרית ישנו שינוי מהותי בהתנהגות האטמוספרית.