הקו הלבן לא נמדד בכל עיר
- ☼
- ●
- שאלה: ליעד אביב
- 417
- ☼
- ●
- די פשוט תומר - צור הדסה
- 236
- מיקום: צור הדסה
- 236
הצבעים - טמפרטורה בגובה בו ימדד לחץ של 850 מ"ב.
הקווים השחורים - הגובה בו ימדד לחץ של 850 מ"ב במטרים (סביב 1500 מטרים בממוצע).
הקווים השחורים - הגובה בו ימדד לחץ של 850 מ"ב במטרים (סביב 1500 מטרים בממוצע).
- ☼
- o
- איך זה מסביר את הטמפרטורה בקרקע כאשר מדובר בגובה של 850 מיליבר? ליעד אביב
- 356
- ☼
- ●
- ה850 בהחלט בצי
- 209
- 209
לא נותן את הטמפרטורה בקרקע, אלא את לחץ האוויר בגובה ממוצע של 1500 מטר , ככל שהגובה נמוך יותר מ1500 מטר יהיה קר יותר גם בקרקע , אותו דבר לגבי מפת 500 מ.ב. שנותנת לחץ אוויר סביב ה 5.5 קילומטר, טמפרטורה בקרקע יש מפות נוספות במודלים כאשר בדרך כלל הם לא מדויקות במיוחד לאזורינו
- ☼
- ●
- כמה האינדקס של הטפ' מרדכי
- 133
- 133
לדוגמה אם בגובה 1500מ' ה-850מ''ב 0.0מע' כמה יהיה אצלנו (בקרקע)
- ☼
- ●
- ממוצע של 0.6 לכל 100 מטר בצי
- 147
- 147
אבל בפועל זה טיפה מורכב, לדוגמה במצב של הפרש לחצים גבוה מאד בין ה 850 ל500 , יווצרו ענני סערה עם זרמי אוויר מתוכם שעולים ויורדים (כגשם) זרם באוויר שיורד מענן כזה מק את האוויר מתחת לענן , ולכן לפעמים ירד שלג בירושלים גם שהטמפרטורה תהיה 2 מעלות, בגלל שרום הקיפאון יורד על ידי עננים מפותחים מאד (מה שהיה חסר במערכת האחרונה)
- ☼
- o
- תיקון , מקרר. בצי
- 107
- 107
- ☼
- ●
- אי אפשר לדעת תמיד את הטמפרטורה בקרקע רק לפי מפת 850 מ"ב תומר - צור הדסה
- 172
- מיקום: צור הדסה
- 172
יש הרבה גורמים אחרים שמשפיעים וגם אפקטים מקומיים קרוב לקרקע...
אפשר לקבל מושג על הטמפרטורה בקרקע לפי המפה הזאת ולנסות לחשב לפי מפל אדיאבטי יבש/ לח את הטמפרטורה בקרקע אבל זה לא תמיד אפשרי. אני לא כל כך בקיא בזה אז אין לי הרבה מה לתרום לדיון
אפשר לקבל מושג על הטמפרטורה בקרקע לפי המפה הזאת ולנסות לחשב לפי מפל אדיאבטי יבש/ לח את הטמפרטורה בקרקע אבל זה לא תמיד אפשרי. אני לא כל כך בקיא בזה אז אין לי הרבה מה לתרום לדיון
- ☼
- ●
- תודה אך... מרדכי
- 101
- 101
שמעתי פעם שזה בערך 4-5 מעלו' הפרש :אבל עכ''ז אם יש למישהו מידע מדויק יותר ע''ז אם אפשר לעדכן אותנו
- ☼
- ●
- מפת 850 , כמה כללים. בצי
- 535
- 535
1) צבעים זה הטמפרטורה שימדד בגובה בו יהיה הלחץ 850 מ.ב. 2) קו לבן , הגובה בו ימדד לחץ של 850 מ.ב. 3) תמיד תמיד ככל שהאוויר יותר קר כך הגובה שימדד בו ה 850 יהיה נמוך יותר , שימו לב במפות את הגובה הנמוך ככל שעולים לכיוון הקוטב 4) זה שה 850 בגובה נמוך וקר לא אומר שיווצר שקע עם משקעים , לשם כך צריך הפרשי טמפרטורה בין ה 850 ל 500 ולחות שתביא ליצירת משקעים. מקווה שעזרתי במשהו.
- ☼
- ●
- בקו הלבן צריך להוסיף 0 כדי לקבל את הגובה בצי
- 162
- 162
לדוגמה 152 = 1520
- ☼
- ●
- גאוני !!! מרדכי
- 139
- 139
ממש גאוני אם כבר אז כבר . תסביר מה האינדקס בין 850 לבין 500 שיכול להיוצר גשם
- ☼
- ●
- כפי שכתבתי כדי שייוצר שקע צריך הפרשי טמפרטורה בצי
- 154
- 154
בין ה850 ל 500, תמיד תמיד ה 850 צריך להיות החם יותר וה 500 הקר , ככל שהפרשי הטמפרטורה יהיו קיצוניים יותר = סערה , עננים מפותחים, והרב גשם , כמובן בתנאי שיש לחות (קרבה לים בדרך כלל )
- ☼
- ●
- תודה לעונים. מה אומר אם לא עובר קו לבן? לדוגמה ליעד אביב
- 123
- 123
לדוגמה אני נמצא בתל אביב ולא עובר קו לבן על פי התצלום ששלחת. אז זה אומר שלא נמדד 850 מיליבר. אז מה כן נמדד?
- ☼
- ●
- הקו הלבן לא נמדד בכל עיר בצי
- 104
- ☼
- o
- עזרת מאד איה חיפה
- 88
- מיקום: חיפה
- 88
- ☼
- ●
- הוספה בצי
- 89
- 89
זה לא שהפרשי הטמפרטורה בין ה850 ל500 יוצרים שקע , השקע באזור שלנו נוצר מהתנגשות בין גושי אוויר חמים וקרים, שיוצרים שקע ברום , בקדמת. האפיק ברום נוצר וואקום שמעודד עליית אוויר מהקרקע ויצירת שקע בקרקע , או במילים אחרות הפרשי הטמפרטורה בין גושי האוויר יצר שקע , כשבתוך השקע הפרשי הטמרטורה בין ה850 ל500 (שנגרמו כתוצאה מהתפתחות השקע )יוצריםמשקעים וענני סערה, מובן שככל שהשקע עמוק יותר כך יזרום אוויר קר יותר ברום ויווצרו הפרשים גבוהים יותר בין ה850 ל500, יש גם השפעות הדדיות , קרקע משפיע על רום ולהיפך , ועוד , נושא קצת מורכב וארוך.
- ☼
- o
- תודה על ההסבר איה חיפה
- 89
- מיקום: חיפה
- 89
הוספת דיווח
מקרא סימנים
הוספת תגובה- ☼ הודעה חדשה
- ● הודעה עם תוכן
- o הודעה ללא תוכן
משקיען
מדווח מאתר סקי
מדווח מלב ים
