דרך אגב אם מישהו מכם יכול להסביר לי

שמתי לב שכשהלחות עולה יש ירידה בטמפ. כמו''כ בערים שהלחות גבוהה נמדדו טמפ. נמכוכות.
האם יש מצב שעליה בלחות מורידה את הטמפ. ואם כן למה

במצב זה, הלחות היחסית תהיה נמוכה.
כאשר הטמפרטורה נמוכה האוויר יכול להתמודד עם כמות נמוכה יותר של אדי מים ולכן מקבלים לחות יחסית גבוהה יותר.

לבני האדם קשה יותר להתקרר בסביבה לחה בגלל שהזיעה לא מתנדפת מהר מהגוף ולכן אנחנו מרגישים חם יותר.

דוגמא טובה היא האוויר היבש במדבר שמכיל לחות נמוכה יותר (בגלל היכולת להכיל יותר אדי מים) והאוויר הלח ביערות הגשם שמכיל לחות גבוהה יותר (בגלל היכולת של אותו אוויר להכיל כמות פחותה יותר של אדי מים).

למעשה טמפרטורת האוויר היא זו שמשפיעה על הלחות.
לחות = כמות אדי המים באוויר.

אם כשהטמפ' גבוהה יותר האוויר מסוגל לשאת יותר אדי מים מדוע אחוזי הלחות נמוכים יותר? הרי אם האוויר מסוגל לשאת יותר אדי מים אז הלחות אמורה להיות גבוהה יותר, לא?

אייל הצפון הסביר...אוויר חם יכול להכיל יותר לחות כביכול..אז הנפח גדול יותר..ולכאורה הלחות מתפזרת יותר ואין"לחץ" באוויר..לכן הלחות יחסית לא גבוהה ואפילו נמוכה..שהאוויר מתקרר אז הפעולה הפוכה..הוא פחות יכול להכיל לחות ולכן יש יותר"לחץ"..ולכן אדי המים יותר צפופים ודחוסים"אין מקום" ואז הלחות בעצם גבוהה אפילו גבוהה מאוד

קונבקציות, אם הבנתי נכון, הן זרמי אוויר אנכיים (כלפי מעלה) בשכבות האטמוספרה הבינוניות והגבוהות. אני חושב שככל שזרמי האוויר האנכיים הללו חזקים יותר כך יש יותר פוטנציאל להיווצרות קומולוסים ועננות ערמתית. מודה שקשה לי להסביר זאת בדיוק רב אבל צריך תנאים אטמוספריים מיוחדים כדי שיווצרו קונבקציות. ההסבר לא מדויק ואשמח אם מישנו שבקיא יותר ממני יתקן וישלים אותו, מתנצל ממש, אני גם עובד על הבנת התחום חזק.
נ.ב
אני די בטוח שקונבקציות יוצרות עננות אורוגרפית, כלומר עננות הנוצרת מעל * היבשה * ולא מעל הים עקב הצטברות של לחות רבה בשכבות הבינונית בקירבת הקרקע ובתמיכת מערכת סינופטית שתומכת בכך

בעונת מעבר יש הרבה מקרים של קונבקציות..אני זוכר גם שתמיד באוקטובר ונובמבר אני תמיד הייתי מביט מזרחה לכיוון השפלה ורואה עננים שנוצרים משום מקום והופכות לקצפות ענקיות..אולי בגלל שהים עדיין חם בסתיו?...אז יש מלא אנרגיה...גם אני לא סגור על זה חחח

ובטוח שגם להרבה אחרים. תודה רבה!
עכשיו פתאום מובן לי יותר המושג "לחות יחסית"...

הדוגמה הטובה ביותר לכך היא שבירת שרב אביבי, כאשר כיוון הרוח משתנה למערבי, מגיע אוויר לח מהים ומוריד את הטמפרטורה משרביות וחמות מאוד לערכים של 23-24 מעלות ולחות גבוהה. זה מצב שכיח באביב.
הלחות מקררת את האוויר כי אדי המים "קולטים" חום בקלות מהסביבה (למים כידוע יש חום סגולי גבוה). כך לדוגמה הלילה בהרים היה יבש ו32° בערך, ובמישור החוף היה לח מאוד אבל הטמפרטורה הייתה נמוכה יותר, סביב 28°.

ולתום, צריך להבין שהלחות היא יחסית. בהנחה שלא משתנה כמות אדי מים באוויר והטמפרטורה עולה, האוויר יכול להכיל יותר אדי מים (אוויר חם צפוף פחות) אבל הלחות *היחסית* יורדת. זאת כי כאמור כמות אדי המים לא השתנתה, אך האוויר בטמפרטורה החדשה יכול להכיל יותר אדי מים ודרושים יותר אדי מים באוויר כדי שיגיע ל100% קיבולת.

הים עדיין קר בעונה הזאת ובגלל זה ההתתקררות, בעונה הזאת האוויר יחסית יבש

מי שלא הבין אנסה להסביר שוב

הסבר של אייל הצפון הסביר תזה הפוכה ממה שהעליתי - התחממות מעלה את הלחות.
ואילו אני הצבעתי על תופעה הפוכה, יובש באזורים עם טמפ. גבוהות, ועלייה בלחות אחרי התקררות.
הסברת זאת היטב