שלל סיבות

תחילה, צריך להבין כי המדידות נעשות על פני גובה גיאופוטנציאלי שווה.

אם זה לא היה כך אזי המפות לא היו קריאות. כל פעם שהיית מסתכל על מפת לחצים, היית רואה לחץ נמוך של איזה 700hPa באלפים ולחצים גבוהים ב300 בערך בגובה פני הים. לא היה לך את היכולת להבחין בין מיקום שקעים/רמות לבין לחץ נמוך/גבוה שהינו תוצאה מגובה ביחס לפני הים.

בקשר למונגוליה, יש שלל סיבות. הסיבה העיקרית היא המרחק מאוקיינוסים. אזור המדידה הוא צפון מערב מונגוליה. אזור שממוקם בערך 2000 אם לא 3000 ק"מ מאוקיינוס כלשהו. שקעים לא נכנסים כל כך עמוק ליבשת, לכן המקום נתון תחת מזג אוויר יציב שמושפע בעיקר מהזמן ביחס לעונות השנה, והסביבה הטופוגרפית. ללא זרימת אוויר שתאזן את הרמה שנוצרת באזור, ובעקבות האוויר הקר שמשתקע שם ביחד עם מינימום קרינה מהשמש כרגע, נוצרת לך שכבת אוויר קרה וכבדה.
אני לא שולל כלל גם סיבות אחרות כגון: כיסוי שלג, סביבה טופוגרפית. שלג פולט יותר את קרינת השמש מאשר בולע ולכן מחזיר יותר אנרגיה לאטמוספירה מאשר אדמה ללא כיסוי שלג. האזור בו נמדד השיא אכן מוקף הרים ולכן סביר להניח שהתחנה מושפעת מזרימות אוויר ממספר כיוונים שדוחפות אוויר לאותה נקודה ובכך מעלים את הלחץ.

בכל אופן, שבירת השיא מרשימה מאוד. השיא פשוט נדרס, דבר שאינו נפוץ במטאורולוגיה. אם כי אני חושש שהתחנות באזור לא קיימות הרבה שנים.