עכשיו בקריית גת בערך 18-19 מעלות

ערב טוב

תחזית קצרה לימים הקרובים.

היום ומחר מעונן עם אפשרות לטפטופים/גשם מקומי בעיקר בדרום ובמזרח הארץ. מחר גם תחול ירידה קלה בטמפ' אשר עדיין יהיו גבוהות מהרגיל לעונה. ינשבו רוחות מזרחיות חזקות.

יום שישי ללא גשם ועוד ירידה קלה בטמפ'.

שבת ללא גשם והטמפ' ללא שינוי ניכר.

ראשון ושני ללא גשם עם ירידה קלה בטמפ' אשר יהיו רגילות לעונה.

יום שלישי ללא גשם ותהיה עוד ירידה קלה בטמפ' אשר יהיו מעט נמוכות מהרגיל לעונה.

מגמה להמשך השבוע הבא - רביעי חמישי ושישי במגמה למזג האוויר בלתי יציב עם אפשרות לגשמים.

אבל זה רחוק ונתון לשינוי.

אז למדנו שיעור בענווה, ותמיד כדאי לחכות לפני שקובעים עובדות

אם ניתן לראות מפת אחוזי משקעים של חודש דצמבר..נראה שם שרוב המקומות בארץ למעט מספר מקומות בצפון ובדרום ... הגיעו רק ל 60-79 אחוז מסה הכמות הממוצעת של חודש דצמבר... נקווה לינואר סוער

מישהו יודע מה זה חתיחות והתקרחות

אלו מושגים לטייסים על נתוני טיסה מטאורולוגיים, כגון אופי זרימות האוויר וכיסי אוויר (חיתחות- מלשון ''חתחתים''), או הצטברות קרח ע''ג גוף המטוס (התקרחות- מלשון הצטברות קרח).

(מתוך פירסום של השמ''ט מתאריך 30/8/21 ע''י יבגני בריינין).

אחד הדברים שחלקנו פוחדים ממנו בטיסות זה הכוח הבלתי נראה של "כיסי האויר", או בשמם הרשמי בפי המטאורולוגים והטייסים - חיתחותים. בפוסט זה ננסה להסביר מה הם החיתחותים? והאם הם באמת מסוכנים?
נתחיל מהסוף, ונרגיע אתכם כי חיתחות הוא תופעה שלרוב טייסים יודעים להתמודד איתה. גם במצבים בהם המטוס מאבד במהירות את הגובה (בדרך כלל רק למספר שניות), המטוס ירד עד שהוא יוצא מהשפעת החיתחותים המשמעותיים, והטייסים מחזירים לעצמם את השליטה. יחד עם זאת, לעיתים נדירות יחסית התופעה עלולה להיות מסוכנת, בעיקר למטוסים קטנים הטסים בגובה נמוך יחסית ובקרבת הקרקע. במקרים קיצוניים אלה, בהם הזרמים היורדים הם גם בעוצמה גבוהה, היא עלולה לגרום למטוס לפגוע בקרקע ולהתרסק.
ועכשיו לשאלה, מה זה בעצם חיתחות?
החיתחות הוא תנועה לא סדירה של האוויר, שנוצרת ממערבולות וזרמי אוויר אנכיים, במקרים רבים בתוך עננים או בקרבתם. ככל שהענן מפותח יותר, החיתחות חמור יותר, והוא מגיע לשיאו בענני סערה – קומולונימבוסים.
הרוח האנכית והמערבולות יכולים להיווצר גם בשל הבדלים בטופוגרפיה, למשל כאשר הרוח הזורמת נתקלת בהר ונאלצת לטפס מעלה, או מהבדלים בטמפרטורה, שהרי ידוע שהשמש לא מחממת באופן אחיד את פני השטח, ואויר חם עולה מעלה.
אפשרות נוספת לחיתחות אנכי היא כתוצאה ממעבר חזית, כאשר גוש של אויר קר פוגש גוש אויר חם, וגורם לו לעלות במהירות כלפי מעלה.
ועם זאת, החיתחות העיקרי שאנחנו ניתקלים בו בטיסות בנתיבים בינלאומיים הוא דווקא החיתחות באוויר הצח שמתרחש ללא סימנים נראים לעין.
חיתחות זה נוצר בשל שינויים בעוצמתם או בכיוונם של זרמי אוויר (זרמי סילון) היוצרים מערבולות כאשר הם מתעקלים, ממש כמו מערבולות בעיקולים של נהר.
אגב, על אף שבד"כ רוב סוגי החיתחותים אינם נראים לעין וגם לא נצפים במכ"מ, בזכות יכולות החיזוי המתקדמות הקיימות כיום, הטייסים יכולים לתכנן את נתיב הטיסה בהתאם למיקום החזוי של התופעות הגורמות לחיתחותים חמורים.
ורגע לפני סיום, אי אפשר בלי מילה על שינויי אקלים –
במחקר שנעשה באוניברסיטת רידינג (אנגליה) בשנת 2017 נמצא, כי במידה ורמת הפחמן הדו-חמצני (CO2) באטמוספירה תוכפל, מערבולות מסוכנת בטיסות מסחריות עלולות להיות שכיחות פי שניים ואף פי שלושה ממה שהן כיום.
אז לסיכום, למרות שלרוב החיתחותים אינם מהווים סכנה, התרחשותם לעיתים עלולה לגרום לאי נעימות ואף לפציעות בקרב נוסעי המטוס, ולכן מומלץ להישאר ישובים וחגורים במקומותיכם בכל זמן הטיסה.

(מתוך פירסום באתר preflight)
"התקרחות" היא מצב של היווצרות קרח על כלי הטיס. התקרחות מתרחשת בטיסה בלחות נראית (ענן) כאשר הטמפרטורה החיצונית נמוכה מ 0°C. הגובה בו הטמפרטורה יורדת מתחת ל 0°C נקרא רום הקיפאון. נהוג לסווג התקרחות לשני סוגים:
התקרחות כפורית- התקרחות היא הצטברות של קרח על גוף כלי הטיס, הנוצר מטיפות מים שנמצאים בטמפרטורה נמוכה מאוד וללא גרעין התעבות (טיפות מים בקירור יתר). כאשר טיפות אלו נוגעות בכלי הטיס, זה מהווה גרעין ההתעבות והן קופאות באופן מיידי סביב בועיות אוויר קטנות. הקרח המתקבל הוא דק, פריך וקל להסרה, אך הוא מצטבר סביב שפת ההתקפה, צינורות ופתחים ופגיעתו בביצועי כלי הטיס משמעותית.
התקרחות כפורית מתרחשת בטמפטורות שונות, לפי סוג הענן ורמת התנועה של הטיפה, אך כחוק אצבע מתרחשת כאשר הטמפרטורה החיצונית נמוכה מ -15°C, ולרוב תתרחש בין הטפרטורות -15°C ל 30°C-.
התקרחות זגוגית- קרח זגוגי הוא טיפות גשם המחליקות על פני כלי הטיס והופכות לקרח תוך כדי יצירת שכבות של משטח קשה, חלק ושקוף אשר קשה מאוד לשברו. הקרח הזגוגי מסוכן מאחר והוא עלול להעלות את המשקל העצמי של כלי הטיס באופן משמעותי ובאופן שאינו סימטרי וגם לתקוע הגאים כאשר מדובר בכלי טיס עם הגאים נעים.
כאשר התנאים מאפשרים התקרחות, יכולות לקרות מספר תופעות לכלי הטיס ולהשפיע על הטיס:
התקרחות מבנה- בהתקרחות מבנה קרח מצטבר על כלל משטחי כלי הטיס, לאו דוודא באופן סימטרי. התקרחות כזו תגדיל את המשקל העצמי של כלי הטיס, ועלולה לשנות את פרופיל הכנף ולפגוע בעילוי בשל כך.
התקרחות הגאים- בכלי טיס עם הגאים נעים, קרח עלול לתקוע הגאים ולהפריע לשליטה בכלי הטיס.
התקרחות מאייד- כאשר כלי הטיס מצויד במנוע בוכנה ומשתמש במאייד המערבל דלק ואוויר, בגלל זרימת האוויר שמאיצה בו וירידת טמפרטורת האוויר בעקבות האצת האוויר, עלולה להיווצר התקרחות בתוך המאייד כאשר האוויר הזורם הוא לח, ולגרום לכביית מנוע. בכל כלי טיס התנאים להתקרחות מאייד יהיו שונים, אך לרוב יהיה מדובר בטמפרטורה חיצונית של כ15°C ומטה.

"תעופה בחקירה".
תודה על האינפורמציה...

לא יודע אם המד טמפרטורה של הטלפון לא עובד טוב או שבאמת כאן בקרית גת שעה 17:00 יש 10 מעלות ולא מרגיש כזה קר מאוד? ויותר גאן כאן מאשר בירושלים עם 14 מעלות ונצרת ההררית עם טמפרטורה דומה?

אלא לגוגל

אולי לא הסברתי עצמי מספיק. כתבתי שכאשר יש רוחות עזות בכל רחבי הארץ, קורה שהרבה פעמים המשבים החזקים ביותר קורים בטלמון ובחרשה בהתבסס על נתוני האתר הזה ושל השירות המטאורולוגי. ייתכן כמובן שגם בירושלים ושאר המקומות בארץ יהיו משבים חזקים, ובכל זאת, לפי מה שאני רואה באופן כללי, משבי הרוח הכי חזקים הם לא בירושלים.