תופעה מדהימה - שלג יורד בשמיים בהירים

בשבועיים האחרונים התבוננתי לעומק בתמונות שצילמתי בהוקאידו המושלגת, לראשונה מאז שחזרתי מיפן בסוף אפריל.
התמונות גרמו לי להתגעגע ולהיזכר היטב בחוויות השונות והנפלאות שלי שחוויתי שם בעונה המטורפת הזאת.
אמנם בזמן השהות הארוכה שלי באי הצפוני של יפן כבר שיתפתי תמונות וחוויות שונות בכמה שרשורים כאן, אך כשהבטתי לעומק בתמונות הבנתי שיש לי עוד מה לשתף, אז החלטתי לנצל את ההזדמנות ולחלוק איתכם עוד תמונות ועוד חוויות מהמקום הקסום הזה שלא יצא לי לשתף קודם.
כולי תקווה שהתמונות הללו יהיו כמו אוויר קר וצח לנשימה בעוד שהקיץ הישראלי כבר נמצא ממש מעבר לפינה.

השרשור הנוכחי הולך להיות קצת ארוך, אך אני מקווה שתאהבו :)


*קישור לשרשור האחרון שלי (יש בו גם קישורים לשרשורים אחרים שפרסמתי לפני כן): https://www.weather2day.co.il/forum?p=496660.

בהוקאידו בכלל ובסאפורו (Sapporo 札幌市) הבירה בפרט, לעתים מתחוללות סופות שלגים אכזריות וגורמות לשהות בחוץ להיות קשוחה ומאתגרת, לכן מעטים האנשים שנמצאים בחוץ כשיורדים שלגים כבדים עם רוחות עזות שנושבות, שלא נדבר על כך שהראות נעשית גרועה במיוחד בתנאים כאלה.
היה מקרה אחד שיצאתי ברגל מהשכונה שלי למרכז העיר (מרחק של שעה בערך) אך במהלך ההליכה השלגים התעצמו והרוחות החלו לנשוב בחוזקה, כך שהתנאים היו בלתי נסבלים וקשוחים במיוחד, הידיים החלו לקפוא והשלגים החלו להיערם במהירות על כל הבגדים, כך שנאלצתי לעצור למנוחה קצרה מתחת לאחד הבניינים לפני שחזרתי לדירה במהירות.
מאז אותו המקרה למדתי את הלקח היטב ומיעטתי לצאת החוצה כשסופות שלגים השתוללו בחוץ.
אז סופת שלג זה בהחלט מראה יפה וקסום, אך רק כשצופים בה מהחלון ואם אוכלים מרק חם תוך כדי אז זה בכלל תענוג צרוף :)

בתמונות ניתן לראות את אותה סופת השלג שפקדה את העיר לאחר חודש ינואר הדי יבש, הסופה הזו סימנה את תחילתה של תקופה מושלגת ורציפה בעיר שנמשכה לאורך כל פברואר עד אמצע מרץ.
בסך הכול ירדו בעיר כ-70 ס"מ של שלג במהלך ימי הסערה, מתוכם 20 ס"מ ביום הראשון. הטמפרטורות ירדו עד לסביבות מינוס 10 מעלות.
בפברואר לבדו ועד אמצע מרץ ירדו בעיר סביב 2 עד 2.5 מטרים של שלג במצטבר ובמהלך החורף כולו ירדו סביב 3.5 עד 5 מטרים ברחבי העיר.

התמונות צולמו בשעות הבוקר המוקדמות (לפני 7), לפני שפילסו את השלגים מהמדרכות ולפני שבעלי הרכבים הסירו את השלג מהרכבים שלהם.

באותם ימים של תחילת פברואר הכמויות של השלגים הגיעו עד 60-70 ס"מ במרכז העיר ועד 1 מטר בצפון העיר.

בהוקאידו, שבה יורדים שלגים כמעט מדי יום בחורף, יש צורך בגריפת והסרת השלג לעתים קרובות.
בעלי הרכב נוהגים בשעות הבוקר להסיר את השלגים שהצטברו מעל הרכבים שלהם במהלך הלילה, לעתים הם אף מסירים פעמיים ביום במקרה שהשלגים ממשיכים להצטבר משמעותית, זו הסיבה שבשעות היום בהוקאידו זה די נדיר לראות מכוניות קבורות בשלג עמוק, אלא אם כן יוצאים בשעות הבוקר המוקדמות ואז ניתן לראות לא מעט רכבים מכוסים בשכבת שלג עבה.
באופן כללי (זה רלוונטי גם לכל מקום אחר בעולם) אם רוצים לדעת אם המקום מורגל לשלגים כבדים או לא, אפשר להסתכל על רוב המכוניות ולהבין מיד, אם השלגים מצטברים עליהם לשכבה משמעותית מבלי שמסירים אותם תוך כמה שעות אז ניתן להבין ששלג כבד לא נפוץ באותו האזור.
בהוקאידו, במיוחד בחלק המערבי שלה פילוס השלגים נעשה בצורה כל כך טובה וכל כך יעילה, כך שההפרעה של השלג הכבד לחיי היומיום היא ממש מינימלית, אלא אם כן יש סופת שלגים חריגה שמביאה כמויות חריגות של שלגים בפרק זמן קצר.

בתמונה הראשונה והשנייה ניתן לראות מראה לא נפוץ של מכוניות מכוסות בשכבה עבה של שלג כפי שנראו בשעות הצהריים בסאפורו, ככל הנראה המכוניות לא היו בשימוש באותו היום, לכן השלגים לא הוסרו מהם, בניגוד לכל הרכבים מסביב.

בתמונה השלישית ניתן לראות חניה פרטית מקורה שעשויה מפלדה ומסוגלת לשאת עד 1.8 מטרים (!) של שלג טרי על הגג, פתרון נפוץ בבתים פרטיים באזורים המושלגים ביותר של הוקאידו. התמונה צולמה בעיר איוואמיזאווה שנדבר עליה בהמשך השרשור.
החניות המקורות הללו מתאימות ל-95% מכלל הערים, העיירות והכפרים בהוקאידו. בנוסף יש גם חניות מקורות שיכולות לשאת עד 2.5 מטרים של שלג טרי ומתאימות למקומות המושלגים ביותר באי.
למרות שהחניות מסוגלות לשאת כמות גדולה מאוד של שלג טרי מעליהם, עדיין יש המלצה לפנות מהגג את השלג כשהוא מגיע לגובה של כמה עשרות ס"מ ולא לחכות שיצטבר מעליו עוד שלג משמעותי נוסף, כי אח"כ הוא עלול להפוך לשלג קרחי וקפוא שמשקלו יכול להגיע עד פי עשרה משלג טרי ועלול לגרום לנזקים למבנה.

אמנם הזכרתי כמה פעמים בשרשורים הקודמים את הקרח הנרחב והחלקלק של הוקאידו אך רציתי להוסיף גם איך מתמודדים מולו.
בגלל השלגים שיורדים ברוב ימי החורף ומצטברים עוד ועוד כמעט ללא הפסקה, כך נוצר מצב שהשלג במדרכות נדחס ונדחס ואף מפשיר מעט כשהשמש מופיעה לעתים, לאחר מכן הוא קופא, כך שהמדרכות נהיות חלקלקות במיוחד. בימים הבאים נערמים על המדרכות שלגים חדשים ואז שוב הם נדחסים, נמסים מעט ואז קופאים, כך שהתהליך קורה שוב ושוב לעתים קרובות מאוד, כך נוצר מצב שבחצי השני של החורף הקרח שמכסה את המדרכות כבר מגיע לעובי של עשרות ס"מ. כך נוצר מצב לא פשוט של קרח קשיח, עבה וחלקלק שמכסה חלק ניכר מהמדרכות במשך חודשים שלמים בשנה, בשל כך יש סכנת החלקה משמעותית בחלק ניכר מהזמן.
כל שנה מאמצע נובמבר עד סוף מרץ ניתן לראות ברחבי העיר תיבות עם שקים מלאים באבנים קטנות וכתושות שכל אחד יכול לקחת ולפזר על הקרח במקומות שבהם הוא חלקלק במיוחד או במקומות תלולים שבהם ניתן להחליק בקלות, כך הקרח נהיה פחות מחליק ויותר נוח להליכה.

בתמונה הראשונה ניתן לראות את אחת התיבות המפוזרות שנתקלתי בהן בעיר. ניתן לראות גם שכמות השלג מסביב היא נמוכה, כי התמונה צולמה לפני הסופות שהגיעו בסוף ינואר ותחילת פברואר.

בתמונה השנייה ניתן לראות על הקרח הקשיח (בצד ימין) את האבנים שפוזרו מעליו בכדי למנוע החלקה ברחוב התלול.

בתמונה השלישית ניתן לראות את הקרח העבה במיוחד שכיסה את הכביש הצדדי שהוביל לבניין שבו שכרתי את הדירה לאורך החודשיים שבהם שהיתי בעיר,
במהלך ינואר הקרח עוד היה סביר אך עם התקדמות החורף הקרח הלך והתעבה עד שנוצר מצב שבמהלך פברואר ותחילת מרץ הוא הגיע לעובי של 30 ס"מ בערך, כך שבשביל לרדת בבטחה לבניין או לעלות החוצה היה צורך ליצור מדרגה בקרח הקשיח.
לעתים המדרגה והשביל שמעל היו חלקלקים מאוד, כך שכל פעם כשהייתי נכנס או יוצא מהבניין הייתי נשען על הקיר ואז עולה או יורד בזהירות רבה, זה היה חשש תמידי להחליק במקום הלא יציב הזה ולחשוב שעם התופעה הזאת תושבי העיר צריכים להתמודד כל שנה למשך מספר חודשים.

באחד הימים הראשונים שלי בהוקאידו נסעתי לעיר איוואמיזאווה (Iwamizawa 岩見沢市) שירדו בה כמויות של פי 3 מהרגיל בחודש דצמבר האחרון עם 3.5 מטרים של שלג שירדו לאורך חודש זה בלבד כשבסה"כ במצטבר מתחילת העונה עד 18 בינואר (בזמן השהות שלי שם) כמות השלג הגיעה ל-4.78 מטרים ועומק השלג בזמן ביקורי עמד על 1.20 מטר (ובתחילת ינואר אף הגיע זמנית עד למטר וחצי) בתחנה הרשמית בעיר.
בסה"כ כמויות השלגים שירדו בעיר לאורך כל העונה (מנובמבר עד סוף השבוע הראשון של אפריל) הגיעו קרוב ל-7 מטרים.
בשנת 2021 כמות השלג המצטברת אף הגיעה עד ל-9.46 מטרים בתחנה הרשמית ובשנת 1970 שהיתה מושלגת במיוחד הכמות המצטברת בעיר הגיעה עד ליותר מ-11 מטרים.
אמנם העיר נמצאת באחד האזורים המושלגים ביותר של יפן אך היא לא נמצאת אפילו בעשירייה הראשונה או השנייה של היישובים המושלגים ביותר ביפן, אלא "רק" במקום ה-34 עם ממוצע של קרוב ל-7 מטרים של שלג בשנה (וסאפורו במקום ה-61 עם ממוצע של קרוב ל-5 מטרים בשנה) והטמפ' במהלך החורף יכולות לרדת עד ל-20 מעלות מתחת לאפס בתחנה הרשמית.
אף פירטתי על הביקור שלי בעיר בשרשור הבא למי שמעוניין לקרוא: https://www.weather2day.co.il/forum?p=491073.
שיתפתי כאן בשרשור החדש עוד כמה תמונות שצילמתי במקום המטורף הזה :)

בזמן השהות שלי בסאפורו, יצאתי מדי פעם גם לטייל בהרים שנמצאים ממערב לעיר, הטבע שם משגע עם יערות נרחבים ועצומים עם כמויות גדולות יותר של שלגים מאשר בעיר עצמה.
באזורים אלו גם מסתובבים לא מעט חיות כמו צבאים, שועלים אדומים, סנאים, ציפורים שונים ומגוונים ובקיץ אפילו דובים חומים של אוסורי (הידועים גם בשם "גריזלי שחור"), לכן אם מטיילים בעונה החמה אז מומלץ לטייל עם פעמון וספריי נגד דובים, אך בחורף אין צורך כי הדובים נמצאים בשינת החורף שלהם, אז כמובן לא נתקלתי בהם אך כן נתקלתי בחיות אחרות כמו שועל שהופיע לו פתאום, סנאי זריז וחמקמק שטיפס על העץ וסוגים שונים של ציפורים.
בנוסף, מה שמעניין זה שבכמה מקומות באזורי הטבע היה אפשר למצוא שלטים שמזהירים מדובים שנצפו באותם מקומות, כולל תאריכים מדויקים של הפעם האחרונה שבהם הם נראו.

בתמונה הראשונה אפשר לראות אחד השלטים שיצא לי להיתקל בהם בזמן הטיול בהרים, שלט אדום ובולט שמזהיר מפני דובים. לפי מה שצוין בו היתה תצפית של דוב ממש במקום הזה בתחילת ספטמבר האחרון, מספר שבועות לפני השלג הראשון שהגיע לאותם ההרים.

האי הצפוני של יפן, הוקאידו חווה טמפ' קיצוניות במהלך החורף, טמפ' שיכולות לרדת עד סביב 35 מעלות מתחת לאפס.
העיירה ריקובצו (Rikubetsu 陸別町) שנמצאת במזרח הוקאידו טוענת לבעלות על התואר של המקום המיושב הקר ביותר ביפן, לא פלא כי הטמפ' במהלך החורף יורדות עד סביב מינוס 30 מעלות בתחנה הרשמית בעיירה כל חורף כשבפברואר 2019 נמדדו בה 31.8°-. זה קורה בגלל שהעיירה נמצאת בעמק בין הרים גבוהים וחווה הרבה לילות בהירים עם כיסוי נרחב של שלג בכל האזור, כך שהיא חווה התקררות קרינתית חריפה וקיצונית מאוד.
יש עיירה אחרת במערב האי שגם חווה קור קיצוני במהלך החורף, העיירה הורוקניי (Horokanai 幌加内町) שגם נמצאת בעמק כשהרים גבוהים מקיפים אותה וגם חווה טמפ' קיצוניות שיורדות עד סביב 30 מעלות מתחת לאפס כשבפברואר 2020 הטמפ' ירדו עד 33.5°- בתחנה הרשמית והיו מספר פעמים בשנים האחרונות שנמדדו 31-32 מעלות מתחת לאפס. השיא המוחלט של המקום עומד על 41.2°-.
ההבדל בין שתי העיירות הוא כמות השלג שלהן, בעוד שריקובצו מקבלת 3.8 מטרים של שלג בשנה (נמצאת במזרח הוקאידו שמקבל פחות שלגים מאשר מערב האי), העיירה הורוקניי נחשבת לאחת העיירות המושלגות ביותר ביפן ובעולם כולו, היא מקבלת מעל 12 מטרים של שלג בשנה בממוצע (בעוד שהמקום המיושב המושלג ביותר ביפן ובעולם כולו הוא Sukayu Onsen עם ממוצע של 17 מטרים של שלג בשנה).
היו לי מחשבות ללכת לאחד מהמקומות הללו אבל הדרכים אליהם קשות ולא קלות בכלל כי מדובר במקומות נידחים ורחוקים מאוד (גרים בהם רק אלף-אלפיים איש), אז הלכתי לעיירה אחרת שגם מקבלת כמויות קיצוניות של שלגים עם מעל 10 מטרים בשנה בממוצע, מדובר בעיירה קוצ'אן (Kutchan 倶知安町) שהיא הרבה יותר קרובה לסאפורו שבה שהיתי במהלך התקופה שלי באי, פירטתי עליה בשרשור האחרון שלי: https://www.weather2day.co.il/forum?p=496673.

סאפורו הבירה אמנם לא חווה טמפ' כאלה קיצוניות, אך לעתים במהלך החורף הטמפ' כן יורדות עמוק מתחת לאפס, עד סביב מינוס 15 מעלות ובשכונות המרוחקות יותר מהים אף קרוב למינוס 20.
ההתחממות הגלובלית השפיעה עמוקות על האי והטמפ' עלו ביחס לעבר, כך שיש שנים שסאפורו לא רואה כמעט טמפ' מתחת למינוס 10. בעשורים הקודמים העיר היתה חווה מינוסים דו ספרתיים לעתים קרובות יותר מאשר היום.

בתמונה הראשונה ניתן לראות את אחת הפעמים בחורף האחרון שהטמפ' בשכונה שלי בסאפורו ירדה מתחת למינוס 10 והגיעה עד למינוס 12. בשנים האחרונות הטמפ' אף הגיעו עד קרוב למינוס 20 אך השנה זה לא קרה.

בתמונה השנייה ניתן לראות את אחד האגמים הקפואים שנמצאים במרכז העיר.

בתמונה השלישית ניתן לראות את אחד הנחלים הקפואים שנמצאים באחד מאזורי הטבע מסביב לעיר.

בהמשך לתגובה הקודמת.
בשבועות האחרונים שלי בהוקאידו כשהשלג הגיע לשיא גובהו בסוף פברואר, ביקרתי בעיירה קוצ'אן (Kutchan 倶知安町) למרגלות הר יוטאה שכל כך ציפיתי לראותו (הקישור לשרשור האחרון שבו פירטתי על ביקורי במקום נמצא בתגובה הקודמת).
עומק השלג בעיירה באותם ימים עמד על סביבות 2 מטרים בתחנה הרשמית (במצטבר לאורך כל החורף מעל 10 מטרים בממוצע). מזג האוויר היה שמשי והקור העז היה יבש מאוד.

בתמונה הראשונה ניתן לראות בתים טיפוסיים של העיירה, בנוסף לצורת הגג הייחודית שלהם (הצד האחד הרבה יותר קצר ומשופע בתלילות, בעוד שהצד השני ארוך יותר ומשופע פחות, בכדי לגרום לשלג להחליק בעיקר בצד אחד של הבית, היכן שזה הכי פחות מפריע לסביבה), הבתים גם מוגבהים מהקרקע כדי שהם לא ייקברו בשלג העמוק וגם כדי לאפשר כניסת אור שמש לתוכם מבלי שהשלג יחסום את החלונות. פעמים רבות מתחת לבתים יש גם חניות, כך אין צורך להסיר את השלג מהמכוניות. ניתן גם לשים לב שהמדרגות שמובילות לבית מקורות, מהסיבה הפשוטה ביותר שהשלג הכבד לא יחסום את הכניסה לבית.
הבתים בעיירה המרתקת הזו מספרים לנו המון על האקלים הייחודי שלה. זה מקום מיוחד ונדיר בקנה מידה עולמי, בכל זאת מדובר באחד מהמקומות המיושבים המושלגים ביותר בעולם (למרות שיש פער של 7 מטרים לטובת Sukayu Onsen שנמצאת בגובה של 925 מטרים מעל פני הים ומקבלת 17 מטרים של שלג בשנה לעומת קוצ'אן שנמצאת בגובה של 176 מטרים מעל פני הים ומקבלת מעל 10 מטרים "בלבד", יש רק עוד עיירות בודדות ביפן ובכלל בעולם כולו שמקבלות מעל 10 מטרים של שלג בשנה).
אני ממליץ בחום (או בקור חחח...) לבקר בה. השעות המעטות שבהן טיילתי בה היו שוות כל רגע.

בזמן השוטטות שלי במקומות המיושבים של הוקאידו אפשר היה לראות הרבה בתים שנראו כאילו יצאו הישר מספרי האגדות, שכבה עבה מאוד של שלג עם נטיפי קרח גדולים ומרשימים.

העיירה היפה ביותר שהייתי בה בהוקאידו, עיירה מוקפת בנופים פראיים של הרים, צוקים, יערות ונהר שחוצה אותה.
גם על ביקורי בעיירה הזו פירטתי בשרשור האחרון: https://www.weather2day.co.il/forum?p=496667.
עומק השלג בעיירה ביום ביקורי עמד על קרוב ל-1.4 מטרים, כמעט 40 ס"מ מעל הממוצע לאותה תקופה (שעומד על 1 מטר) ובמהלך החורף ירדו בה קרוב ל-7.5 מטרים של שלג, כמעט מטר שלג מעל הממוצע (שעומד על 6.5 מטרים).

במהלך חודש מרץ השלגים החלו להפשיר במהירות עקב הזינוק בטמפ' עד לסביבות 10-11 מעלות בימים החמים ביותר של החודש בשילוב עם קרינת השמש שרק הלכה והתחזקה. לסירוגין עדיין ירדו כמויות משמעותיות של שלגים שעברו את החצי מטר בחצי הראשון של מרץ, כך מצאתי את עצמי עוזב את העיר באמצע מרץ וגורר את המזוודה עד לתחנת המטרו (שתוביל אותי למרכז העיר ומשם לשדה התעופה) כששלג כבד לא מפסיק לרדת באותן השעות, ההליכה הזאת היתה אחת הקשות שהיו לי בחיים בלי שום הגזמה, כתוצאה מגרירת המזוודה בכוח על הקרח המחוספס ועל השלג הטרי שכל הזמן נכנס לגלגלי המזוודה עם עצירות רבות שהייתי צריך לעשות פה ושם, הידיים שלי נחלשו מאוד והשרירים כאבו מאוד למשך מספר ימים. בדיעבד הייתי לוקח מונית אם הייתי יודע שהתנאים יהיו קשים מדי. מדובר בהליכה של 10 דקות אך עקב התנאים הקשים זה לקח לי לא פחות מ-40 דקות.
היום אני צוחק על החוויה הלא כל כך נעימה הזאת (שבה ראיתי את הצד הפחות יפה של השלג והקרח), בנוסף לעוד חוויות רבות אחרות מהאי הקסום הזה. רוב החוויות משם הן חיוביות וזה מה שחשוב, כשהחוויה המשמעותית ביותר זה הכמות המטורפת של ימי השלג שחוויתי לאורך החודשיים שלי בהוקאידו, לא פחות מ-46 ימי שלג לאורך החודשיים הללו, מתוכם 18 ימי שלג רצופים. זה משוגע ומטורף לחלוטין.

אמנם בשבועות הראשונים שלי לאחר שחזרתי לארץ אמרתי לעצמי שאני לא מסוגל לראות עוד שלג וקרח ובטח ההרגשה הזו תימשך זמן רב, בכל זאת חוויתי אותם יותר מדי לאורך החופשה (ראיתי את הצדדים היפים שלהם אך גם את הצדדים הפחות יפים), אך בשבועיים האחרונים משהו השתנה. התחלתי להסתכל לעומק בתמונות הרבות שצילמתי שם והרגשתי שאני מתחיל להתגעגע ללבן היפה והטהור הזה.
בתור חובבי מזג אוויר שחיים במדינה כל כך חמה אני חושב שאי אפשר לקחת את זה מאיתנו ואני בטוח שחלקכם הגדול (אם לא רובכם) יזדהה עם ההרגשה הזו של התשוקה ללבן המדהים הזה שאין ממנו יותר מדי כאן בארץ.

התמונה הראשונה צולמה ביום החם ביותר בעיר בחודש מרץ האחרון, 11.6 מעלות מקסימום נמדדו בתחנה הרשמית במרכז העיר, יותר מ-7 מעלות מעל הממוצע (2°- בלילה עד 4° ביום בממוצע לחודש מרץ).

התמונה השנייה צולמה באחד הפארקים בעיר. ניתן לראות בה שהפועלים שוברים את הקרח שכיסה את השבילים לאורך החורף ומפנים אותו לערימה בצד שמאל.

התמונה השלישית צולמה לצד אחד הנחלים במערב העיר ב-12 במרץ, השלג נמצא בתהליכי הפשרה ונהפך לקרחי במיוחד עקב הקפיאה בלילות לאחר הימים החמים. בימים שאחרי כן ירדו עוד 30 ס"מ של שלג שכיסו את הכל היטב חזרה, אך לאחר מספר שבועות השלג כבר הפשיר כולו ונעלם לחלוטין, אך בפסגות ההרים עדיין נותרו שלגים גם בימים אלו.

לאחרונה עלה בי רצון לראות איך נראים המקומות שביקרתי בהם בלי השלג הכבד שכיסה אותם, אז יצאתי "לטייל" בהם מחדש, הפעם באופן וירטואלי.
במקומות מסוימים בקושי הצלחתי לזהות שמדובר באותם המקומות שהייתי בהם, כי בכל זאת ללא השלג וללא הלבן הם נראים אחרת לגמרי, אבל דבר אחד נשאר ברור, הוקאידו יפהפייה בכל עונה, עם השלג או בלעדיו.

לצורך ההשוואה, לצד התמונות שצילמתי בזמן השלג, צירפתי תמונות של אותם המקומות ללא השלג, רובן צילומי מסך מ-Google Street View וכמה מהן מגולשים שצילמו שם.

3 התמונות הראשונות (עם השלג ובלי) צולמו באחד הפארקים המרהיבים בסאפורו.
3 התמונות הבאות צולמו בעיירה קוצ'אן שעליה דיברנו כאן בשרשור.

בתגובה הבאה תמצאו עוד 6 תמונות שממשיכות את ההשוואה.

4 התמונות הראשונות (עם השלג ובלי) צולמו בעיירה ג'וזנקאה שגם עליה כבר דיברנו כאן.
2 התמונות האחרונות צולמו בעיירה איוואמיזאווה שגם הוזכרה כאן.

מקווה שאהבתם את השרשור ואת התמונות :)

מעניין להגדיר את זה, אבל זה נראה -למרות היופי - לא אותו שלג שיורד על הרי האלפים למשל,, או לבנון או חרמון... ואולי זה כן אותו שלג, אך לא על אותו הנוף וזה משנה את התמונה...

הטבע בהוקאידו מאוד פראי עם יערות נרחבים וגדולים, לכן הנופים המושלגים שלה יהיו שונים ממה שאנחנו רגילים לראות בהרבה מקומות אחרים בעולם.

תמיד תהיתי מדוע אנשים ממשיכים לגור במקומות קשים על אף שיש להם אפשרות לעבור למקומות נוחים יותר

יפן עודדה הרבה אנשים לעבור לשם לאחר שסיפחה את האי במאה ה-19, יש לה גם הרבה יתרונות כמו חקלאות ודיג.
בכל מקרה באזורים המושלגים של יפן גרים הרבה פחות אנשים מאשר באזורים האחרים.

תמיד כיף לפתוח ולראות את התמונות שלך

כיף לשמוע :)

הלוואי והייתי חוזר מיפן בסוף אפריל חחח...

*תיקון טעות נוספת באחת הכותרות של אחת התגובות בהמשך - "ג'וזנקאה", לא "גוז'נקאה".