גם אני לא זכרתי בתחילה שרק סיפרו לו אבל לפני כמה חודשים ראיתי שכך היה

בוקר קריר מעט בהרים.
18.3° בתחנת ההר בירושמיים.
מעונן חלקית עד מעט ערפילי.
קרית היובל כעת:

מעניין לישון בטיול. שינת שטח בלוע אלרום, רק כדי להרגיש 9 מעלות ביולי.

עכשיו כבר נהיה חם אבל מוקדם יותר היה ממש נעים.

כי באותה ברעם מוכר המשפט שכתוב שהיה כתוב על שריד בית כנסת בברעם "אל תתמהו על שלג בניסן, אנו ראינוהו בסיוון".
כנראה הכוונה שראו באופק את החרמון מושלג בסיוון.
ובאופן מעניין אמש ברעם הייתה התחנה הכי קרה, כך שהיה אך טבעי לכתוב "אל תתמהו על קרירות וכו'..

כתובת כזו אינה קיימת לא בבית הכנסת בברעם ולא באף מוזיאון אליו הובאו ממצאים מבית הכנסת בברעם.
נאמר שזה מופיע באיזה ספר של מישהו שביקר בארץ וכתב סוג של יומן מסע ולך תדע כמה זה אמין.
בנוסף שלג בחרמון בסיוון קיים בלא מעט שנים (שלוגיות שנותרו משלגי החורף לא שלג טרי) ולא רק זאת אלא שהחרמון בכלל לא נצפה מציפורי.
סביר להניח שמדובר בהר מירון או פסגה גבוהה אחרת ועוד יותר סביר שמדובר בברד כבד שהלבין את פסגת ההר ונדמה לתושבי ציפורי המרוחקת כשלג.

הדברים מופיעים בספרו של יהודי איטלקי בשם משה באסולה שביקר בא"י בשנת 1521.
בין השאר הוא ביקר בבית הכנסת בברעם וציטט את הכתובת המופיעה על משקוף בית הכנסת (לא רלוונטי לעניינינו) ואז הוסיף "ואמרו לי שעל אבן אחרת שנפלה היה רשום אם תראו שלג בניסן אל תתמהו וכו'
דהיינו לא רק שהאבן עם הכתובת מעולם לא נמצאה גם באסולה עצמו לא ראה אותה במו עיניו אלא רק סיפרו לו עליה
וכמאמר הגשש "יש פה אחד חבל שהוא לא פה"
צ'יזבט נחמד.

שמעתי את הסיפור הזה אינספור פעמים ולא ידעתי שאין לו שום בסיס, כלומר שאפילו המבקר (משה באסולה) לא ראה את האבן עצמה, אלא רק סיפרו לו עליה.
בכל מקרה אני בטוח שהביקורים שלו בארץ של המאה ה-16 היו בלתי נשכחים ואפשר אפילו לקנא בהם, בכל זאת המקום היה שומם ברובו וכ"כ שונה מעכשיו.

מדובר בסיפור נחמד.

לכן כתבתי "כתוב שהיה כתוב"