מחקר חדש של ד"ר רעי צ'מקה מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת במכון ויצמן למדע, וד"ר יאני יובל מ-Google Research, מראה כי תזוזת הסופות צפונה מתרחשת בקצב גבוה בהרבה מהתחזיות במודלים האקלימיים.
עוד עולה מהמחקר שפורסם בכתב-העת המדעי Nature, כי הסטת מסלול הסופות, הנובעת משינויי האקלים, משפיעה על התחממות והתייבשות אזורים נרחבים בצפון-מערב אמריקה. מחקר זה מצטרף לשורת עבודות קודמות של ד"ר צ'מקה המצביעות על מגמה מדאיגה: הסופות בכדור הארץ משתנות בקצב מהיר, ולא תמיד המודלים האקלימיים יודעים לשקף זאת.
על פי מכון וייצמן למדע, הקרחונים באלסקה נמסים בקצב מהיר ומאבדים כ-60 מיליארד טונות של קרח מדי שנה. כ-4,000 קילומטר דרומית משם, בקליפורניה ונבדה, נשברים שיאי טמפרטורות ויובש וגובר הסיכון לשריפות. גורם משותף אחד שתורם לשינוי האקלים בשני אזורים אלו, הוא הסטת המסלול של סופות החורף מעל האוקיינוס השקט לכיוון צפון. סופות אלה מעבירות חום ולחות מהאזורים החמים של כדור הארץ לעבר הקוטב, וכשהמסלול שלהן זז צפונה, יותר חום ולחות מגיעים לאלסקה, בעוד האוורור של דרום-מערב ארה"ב נפגע והטמפרטורות עולות.
עוד מציינים במכון וייצמן כי יותר מכך, באמצעות מדד חדש המבוסס על לחץ האוויר בפני הקרקע, נתון שנמדד באופן עקבי לאורך עשרות שנים, מראה כי תזוזה זו אינה חלק מתנודות אקלימיות טבעיות, אלא תוצר ברור של שינויי אקלים.
"רמת המוכנות שלנו לשינויי אקלים עתידיים מבוססת על היכולות של המודלים לתת תחזית כמה שיותר מדויקת. העובדה שהמודלים מפספסים את השפעת
שינויי האקלים על תזוזת הסופות צפונה בשנים האחרונות ואת ההשלכות על צפון-מערב אמריקה, יכולה לרמוז לנו שהשינויים הצפויים באזור זה יהיו דרמטיים יותר מכפי שאנו צופים כיום", אומר ד"ר צ'מקה.
מובא מכאן:
https://share.google/2uZnMNxq0Jn60CsrB