AI

שאלתי את הai והוא אמר לי שבחולון כיוון שחולון יותר קרובה לים. אבל בפועל זה לא נכון (אולי רק השנה) בבית שמש ירד לפחות 5 פעמים בעוד שבחולון ירד פעם אחת.

לירידת משקעי ברד קלסי יש הכרח באי-יציבות אטמוספירית חזקה, שגורמת לזרמים אנכיים חזקים ולהתפתחות ענני cb. תנאים כאלה בארץ שכיחים במיוחד בסתיו ובתחילת החורף, כשהים חם יחסית, ובשל כך הם עוצמתיים במיוחד בחוף.

באביב, כשמצד אחד, הים קר יחסית, ומצד שני היבשה חמה יחסית, יש יתרון לאיזורים הפנימיים על איזור החוף ביצירת תנאים לירידת ברד, אך מכיוון שבממוצע, סוף עונת הגשמים (מרץ-מאי) פחות גשומה מתחילת עונת הגשמים (אוקטובר-דצמבר), בארץ האביב דל יותר באירועי ברד מאשר הסתיו.

יש כמובן, סוג נוסף - גראופל, שבו יש צורך בתנאי קור חזקים, בנוסף לאי-יציבות אטמוספירית, ולכן הוא עשוי להיות שכיח יותר באיזור ההר.

חשוב להבין, שמכיוון שהברד נוצר רק בתנאי קיצון, ובתאי cb בודדים, המתפרסים על שטח קטן, ההשתנות שלו, הן במרחב והן בזמן, היא גדולה מאוד, וקורה הרבה פעמים, שיורד ברד כבד באיזור מסויים, וק"מ בודדים משם - לא ירד ברד בכלל.
בשל אקראיות ירידת הברד במרחב ובזמן לא ניתן להסיק דבר מתפרוסת הברד בשנה בודדת.

שקע ברומטרי מדרום לישראל באזור ים סוף

דווקא חשבתי הפוך. חשבתי שככל שקרובים לים אז כל המטען שבענן יורד ולא מתפוגג כמו שרחוקים מהים. ככה חשבתי

זה לא שיש כמות של לחות בחוף שרק יורדת ככל שהענן זז מזרחה, כי מנגד הוא מקבל לחות חדשה עם הזרימות מהים

שתסיע את הענן מזרחה, הוא נותר 'תקוע' על החוף ומוציא את הלחות שלו שם בצורת גשם

זו הסיבה, שהדגשתי בתשובתי, שאני מתכוון לברד קלאסי. דווקא המפגש בין אוויר מוסע קר בשכבות הגבוהות עם אוויר מקומי חם, מעודד תנאים להיווצרות ברד, ותנאים אלו שכיחים יותר בעונות המעבר, עם יתרון לחוף בסתיו ויתרון לפנים הארץ באביב. כמו שקרה לא אחת, לעיתים ברד כבד יותר דווקא במזג אוויר חם, כאשר בתנאי קיצון נוצרים אבני ברד גדולים, שלא מצליחים להינמס עד הגיעם לקרקע.

כפי שכתבתי, ברד רך (גשם קופא) וגראופל שכיחים יותר באיזורים הגבוהים, וכמובן, בעיקר באמצע החורף.

מאוד מעניין

הAI כותב בנתניה היות ובחיפה הר הכרמל נכנס לים ומפרק את העננים לכן יש שם גשם חזק אבל פחות ברד ולגבי תל אביב יש פחות ברד בגלל הפקט אויר חם עירוני צפוף ומרחק מהרי השומרון
לא הבנתי במה שונה נתניה מתל אביב