חלק חשוב מאוד בחיזוי מזג אוויר הוא הסתכלות על נתוני רום האטמוספירה. מפת הלחצים ברום יכולה לתת לנו תמונת מצב לגבי העתיד להתרחש במזג האוויר שלנו, קרוב לקרקע. כלי נוסף וחשוב המשמש את החזאים ולמעשה משלים את התמונה כולה הוא שימוש ברדיוסונדה - בלון לחיזוי מזג אוויר אשר אוסף נתונים מגובה פני הקרקע ועד לרום האטמוספירה ומשדר אותם בחזרה אלינו, נתונים אלו משמשים את החזאים בעת מתן תחזית ולהשוואה בין החזוי למצוי בשטח.

 

פורסם לראשונה בתאריך 06/07/2020, כל הזכויות שמורות. 

 

מהי סונדה

רדיוסונדה היא למעשה מכשיר מדידה המחובר לבלון המשוגר לאוויר פעמיים ביום בכל רחבי העולם, בדרך כלל ע"י הגופים המטאורולוגים בכל מדינה. חיישני הרדיוסונדה אוספים מידע כמו טמפרטורה, לחץ ברומטרי, לחות ורוח. הרדיוסונדה בונה למעשה פרופיל אנכי של האטמוספירה המכיל את התנאים בכל נקודת גובה שבה עבר הבלון מהנקודה בה הוא שוגר לאוויר.

 

הנתונים שנאספים משודרים בחזרה לקרקע ומהם מפיקים טבלאות או גרפים המכילים את הנתונים ובונים את תמונת המצב. גרפים אלו מוכרים בדרך כלל בשם Skew-T.

איך נראה גרף Skew-T

הנה דוגמא לדיאגרמה בה אפשר לראות את נתוני הסונדה לשעה מסויימת, במקרה הזה אנחנו צופים בסונדה של בית דגן, עבור ה-6 באפריל 2020, בשעה 00Z עם עריכה קלה שלנו על מנת להדגיש מספר דברים בדיאגרמה.

 

רדיוסונדה

 

כפי שציינו בהתחלה, מדובר בפרופיל אנכי של האטמוספירה, גובה פני הקרקע מתחיל בחלק התחתון של הגרף והחלק העליון הוא קצה האטמוספירה.

 

משמאל אפשר לראות את מפלסי הלחץ, החל מ-1000 מ"ב, שזהו הלחץ הממוצע בגובה פני הים וכן הלאה. אם נסתכל טוב נבחין גם בגובה במטרים לצד מפלסי הלחץ, למשל לצד 500 מיליבר ניתן לראות את הגובה 5770 מ', 5.77 ק"מ מעל פני הים.

 

בחלק התחתון אפשר לראות את ציר הטמפרטורה (בצלזיוס) ומימין את סמלי הרוח.

 

קריאת סונדה

אחרי שהבנו את המבנה הכללי של הדיאגרמה שלפנינו, בואו נסתכל על הקווים המרכזיים המודגשים בדיאגרמה.

 

הקו האדום מייצג את הטמפרטורה באטמוספירה והקו הירוק מייצג את נקודת הטל. שימו לב שקווים אלו לעיתים מופיעים בצבעים שונים או אפילו באותו צבע, אז הדבר החשוב ביותר שאתם צריכים לזכור - נקודת הטל לעולם לא תהיה גדולה יותר מטמפרטורת האוויר. מכאן שתמיד נראה את נקודת הטל משמאל ואת גרף הטמפרטורה מימין ללא קשר לצבעים. 

 

הקו האפור מתייחס ל"חבילת אוויר" (באנגלית Theoretical Air Parcel). בגדול הוא מתאר כיצד חבילת האוויר תעלה כלפי מעלה. אם הקו האפור שוכן מימין לקו הטמפרטורה, זה מצביע על כך שחלק באיזור זה של האטמוספירה אינו יציב. ככל שהקו האפור הולך ימינה יותר כך אי היציבות גדולה יותר. במצב בו הקו האפור משמאל, אז החלק הזה של האטמוספירה יציב.

 

סמלי הרוח המופיעים בצד ימין למעשה מספקים לנו מידע על מהירות הרוח וכיוונה בעוצמה (בקשר), סמלים אלו נקראים באנגלית Wind barbs. חיפוש מהיר למונח יאפשר לכם לראות טבלאות המסבירות כיצד לקרוא ולהבין איך מוצגת עוצמת הרוח בסמלים אלו. כאשר הרוח מסתובבת נגד כיוון השעון כשעולים בגובה, סביר שנראה התפתחות סופות רעמים.  

 

התעלמו מיתר הקווים כרגע, בשלב זה אתם אמורים להתחיל לקבל מושג לגבי מה שאנחנו רואים בדיאגרמה.

בדוגמא של Skew-T שצירפנו

הטמפרטורה בדרך כלל יורדת כשעולים בגובה, את זה כולם כמובן יודעים. אם נתמקד לרגע בקו האדום בדוגמא שצירפנו, נוכל להבחין כי הטמפרטורה אכן יורדת עד למפלס הלחץ 900 מיליבר, בערך 1000 מ' מעל פני הים. אבל אז מתרחש משהו קצת מוזר - הטמפרטורה עולה (שימו לב לגרף נשבר ימינה בחדות) ולמעשה הטמפרטורה מתחילה לעלות ככל שעולים בגובה, תופעה זו נקראת אינוורסיה (היפוך הטמפרטורות).

 

עובדות שכדאי לדעת

ככל שהקווים רחוקים יותר אחד מהשני כך האוויר יבש יותר וככל שהם קרובים יותר האוויר עמוס ביותר לחות. השיפועים השונים שאנחנו רואים בדיאגרמות אלו, במיוחד של הטמפרטורה יכולים לשמש כאינדקציה ליציבות האטמוספירה. ככל שקו הטמפרטורה נוטה יותר שמאלה, כך גדל חוסר היציבות וגם הסיכוי להתפתחות סופות רעמים.

 

תרשים זה משמש את החזאים בעונות השונות כדי לקבל מידע מדוייק יותר לגבי העשוי להתרחש. למשל בעונת האביב, יהיה ניתן להעזר בנתוני הסונדה כדי לקבוע את הסיכוי להתפתחות סופות רעמים, את הסיכוי להתפתחות ברד, דאונברסט (זרם יורד מענני סערה) ועוד. בעונת החורף, גרף הטמפרטורה יכול לסייע בקביעת סוג המשקעים שעשוי לרדת.

 

בעת חיזוי שלגים, שני הקווים חיוניים עבור החזאים על מנת לדעת באיזה גובה יופיעו פתיתי שלג והאם הם יעברו דרך שכבת אוויר חמה שתותיר את אותם פתיתי שלג כגשם קפוא או סליט בפני הקרקע.

 

איך מפיקים סונדה לבד

כפי שציינו במאמר זה, בלוני החיזוי משוגרים על ידי השירות המטאורולוגי פעמיים ביממה מבית דגן. נתונים אלו מועברים למרכז השירות המטאורולוגי בבית דגן ומשם לאתר המרכז את נתוני הסונדות מרחבי העולם. כתובת האתר בו ניתן למצוא את נתוני הסונדה היא: http://weather.uwyo.edu/upperair/sounding.html.

 

על מנת להוציא את המידע עבור בית דגן, יש לבחור בשדה Region (איזור) את Africa, לבחור את תאריך הזמן הרצוי ואת סוג המידע שרוצים לקבל (בתמונה או בטבלה) ולאחר מכן בשדה האחרון (Station number) להזין 40179 שזהו מספר התחנה של בית דגן. כך זה נראה:

 

הפקת סונדה

 

ניתן להעזר גם באתרים נוספים להפקת סונדה, אך ככל הנראה מה שתקבלו הוא לרוב מידע חזוי ולא המידע המקורי מאותו בלון חזוי.

 

השימוש בסונדות נחשב לאמין וטוב, אך כדאי להכיר במגבלות של כלי זה. למרות שנתוני הסונדה אמורים לייצר פרופיל אנכי של האטמוספירה, זה לא תמיד קורה, לעיתים הבלון נסחף ברוחות ומתעד טמפרטורות ונתונים רחוק מאותה נקודה שבה שוגר לראשונה. לעלייה מלאה לגובה של הבלון לוקח כ-10 דקות ועד שמגיעים הנתונים הראשונים הפרופיל המתקבל אינו בזמן אמת. אחת המגבלות העיקריות הוא שאין מספיק מדידות של סונדות על מנת להשוות את הנתונים ופערי הזמן בהם משוגרים הבלונים גדולים, בלילה ובצהריים בלבד.

 

שימוש במפות מזג אוויר ונתוני הסונדה יחדיו יכול להניב תוצאות טובות יותר מאשר הסתכלות על נתוני המפות בלבד ולכן כלי זה משחק תפקיד חשוב ביותר אצל החזאים.

 

עד כאן החלק הראשון בנושא זה. אם יש לכם הארות, הערות או תוספות שתרצו להעשיר את המידע בדף זה, שלחו לנו בתגובות או במייל ונדאג לעדכן.

 

פורסם לראשונה בתאריך 06/07/2020, כל הזכויות שמורות. אין להעתיק, לפרסם או לעשות כל שימוש אחר במאמר ללא אישור מפורש בכתב מבעלי האתר.