מגמות האבק בישראל – סיכום ממצאי יוני 2025

אבק מדברי הפך בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי. לא מדובר רק באובך שמסתיר את השמש או בראות לקויה שמאטה את התנועה בכבישים – האבק נוגע לבריאות הציבור, לאיכות החיים וליכולת שלנו להיערך לתנאי קיצון. לכן, מעניין במיוחד לעיין בדו"ח החדש של השירות המטאורולוגי שפורסם ביוני 2025, ובוחן את מגמות האבק בארץ בעשור וחצי האחרונים.

הדו"ח, שמבוסס על נתונים שנמדדו ב-37 תחנות ניטור של המשרד להגנת הסביבה בין השנים 2010 ל-2024, מציע ניתוח רחב של רמות האבק באוויר – תוך בחינה של ערכים ממוצעים, חריגים והשוואת מגמות לאורך זמן. מדובר בעבודת מחקר יסודית, שמספקת לראשונה תמונה ארוכת טווח, מדויקת ומעודכנת לגבי התנהגות האבק בישראל.

אבק במזרח התיכון. צילום: נאס"א

מגמות ברמות האבק בישראל – תמונה מעודדת

החדשות הטובות הן שברמה הארצית – המצב דווקא יציב. לפי ניתוח הנתונים, לא נרשמה עלייה מובהקת ברמות האבק לאורך השנים. בתחנות רבות, המגמה הייתה ירידה קלה, אך לא קבועה. במקרים אחרים, לא נרשמה כלל תזוזה משמעותית.

במילים פשוטות: מי שחושש מהחמרה הולכת וגדלה – יכול להירגע. למרות התחזיות הפסימיות שנשמעות לעיתים, לפחות לפי המדידות – אין סימן לכך שהאבק בישראל נהיה יותר תכוף או יותר חריף.

ירידה באירועי סופות האבק החריגות

אחת המסקנות הבולטות מהדו"ח היא שייתכן שאנחנו בעיצומו של שינוי חיובי. בשליש האחרון של התקופה הנבדקת – כלומר, בין 2020 ל-2024 – נרשמה ירידה בשכיחות אירועי האבק הקשים, אלה שהריכוז שלהם עובר את הרף של 130 מיקרוגרם למ"ק. באילת, למשל, חלה ירידה כזו לעומת התקופה שקדמה לה.

האם זה אומר שהאבק הולך ונעלם? לא בדיוק. אבל יש סימן לכך שהאירועים החמורים יותר הופכים לפחות שכיחים, לפחות בשנים האחרונות.

סופות אבק ומשטר הרוחות – האם יש קשר?

סופות אבק תלויות לא רק בכמות האבק הקיימת באזור, אלא גם במהירות וכיוון הרוח שמרימה את החלקיקים באוויר. הדו"ח בחן את הרוחות בתחנות בדרום הארץ – אזור מועד במיוחד לאבק – ולא מצא שינוי חד, אך כן ירידה קלה בעוצמה. ייתכן שגם זו אחת הסיבות להפחתה בתדירות האירועים החריגים.

תחזית אבק בישראל – מדדים, מגבלות ופרשנות

המדידה מבוססת על PM10 – מדד שכולל לא רק אבק מדברי טבעי, אלא גם מזהמים נוספים כמו תעשייה, תנועה ושריפות. זו מגבלה מסוימת, אך בשל הפריסה הרחבה של התחנות והניטור המתמשך, ניתן בכל זאת לזהות תנועה כללית של המגמות.

החוקרים עצמם מציינים כי אין בנתונים האלה די כדי לקבוע אם שינויי האקלים הם אלה שהובילו לירידה באירועי האבק. ייתכן שכן, אך נדרשים מחקרים ארוכי טווח וכלים מתקדמים יותר כדי לקבוע זאת בוודאות.

למי שמעוניין במידע עדכני, באתר זמינה מפת תחזית אבק אינטראקטיבית עם תצוגה בזמן אמת של מוקדי האבק הפעילים ברחבי ישראל, אירופה והמזרח התיכון.

התחממות גלובלית והשפעתה על תדירות אבק בישראל

שאלה שעולה כמעט תמיד: האם השינויים האלה קשורים להתחממות הגלובלית? התשובה – לפי הדו"ח – היא ככל הנראה לא. לפחות לא בצורה שניתן למדוד כרגע. חסרים לנו עדיין נתונים היסטוריים ארוכים מספיק, ואולי גם כלים חישוביים מדויקים יותר, כדי לקבוע קשר חד-משמעי בין הירידה באירועי האבק לבין שינויי האקלים הגלובליים.

סיכום: מגמות האבק – תמונת מצב לשנים הקרובות

דו"ח האבק האחרון מצביע על יציבות, ואולי אף שיפור מסוים. אבל הוא גם מדגיש את החשיבות של המשך מעקב שיטתי, שימוש במודלים מתקדמים ויכולת להגיב בזמן אמת. האבק אולי פחות נוכח בשנים האחרונות, אבל מדובר בתופעה דינמית שמושפעת ממגוון משתנים – חלקם עדיין קשים לחיזוי.

תודה מיוחדת לעובדי השירות המטאורולוגי והמשרד להגנת הסביבה על עבודתם המדעית החשובה והמוקפדת.

פורסם לראשונה בתאריך 01/07/2025, כל הזכויות שמורות. אין להעתיק, לפרסם או לעשות כל שימוש אחר במאמר ללא אישור מפורש.