כשיש צונאמי מה שכולם יעשו

וודאות של 100 % שיגיע צונאמי לישראל, כך אומרים חוקרים במשרד להגנת הסביבה שדרשו מרשות החופים הלאומית להציב שלטי אזהרת צונאמי בחופי ישראל, בין היתר הוצבו שלטים בחופי אשדוד ואשקלון וצפויים להציב שלטים גם בשאר חופי הארץ, מגוש דן ועד נהריה
צפו בכתבה המלאה:
http://www.mako.co.il/hix-nature/environment/Artic...

וגם היא לא משתגעת, רק עכשיו נזכרו להציב את השלטים, אולי בגלל הסטטיסטיקה

אני לא חושבת שסתם ככה החליטו להציב שלטים בלי סיבה
הדבר המדאיג שהם אמרו שאם יקרה צונאמי אפילו מזערי, גוש דן יוצף

מה הרעיון להציב שלטים שמזהירים מפני צונאמי?
שכאילו נדע שאמור להגיע צונאמי בקרוב? שיודיעו בכלי התקשורת
מה? שאנשים לא ילכו יותר לים עד אחרי הצונאמי?! וכשהצונאמי באמת יגיע אני לא חושב שהשלט יעצור אותו...
ממש לא הבנתי את הרעיון

לדעתי זה דווקא היה מהלך טוב, עדיף שכשהיה צונאמי אף אחד לא ידע לאן ללכת ויהיו המון נפגעים?

גם אם השלט לא הכי שימושי אין מה להתעצבן על זה

תפסיקו לבלבל צונמי לא יכול להתפתח בישראל בגלל הים התיכון . אז מספיק לבלבל

צונאמי בישראל – הידע הקיים וכללי התנהגות

תקציר
רבות מרעידות האדמה החזקות ממגניטודה 6 ומעלה שהתרחשו באלפיים השנים האחרונות בארץ ישראל לוו בצונאמי (נחשול ים) שפגע בחוף הים התיכון. העדויות ההיסטוריות מלמדות כי חלק מאירועי הצונאמי, כמו למשל ברעידה שהתרחשה ב- 18/3/1068, החל דווקא בנסיגת הים ורק אחר כך הגיע הנחשול העיקרי. תושבים סקרנים בעיר יפו אשר ירדו לחוף לחזות במתרחש נשטפו על ידי הגל החוזר של הצונאמי. תיאורים מרעידת האדמה שהתרחשה ב- 30/10/1759 מספרים כי רחובות העיר עכו הוצפו במים עד לגובה של כ- 2-2.5 מ'. נחשולי ים בגובה של כמטר תועדו גם במפרץ אילת לאחר הרעידה בנובמבר 1995 (מגניטודה 7.2), בים המלח לאחר הרעידה בשנת 1927 (מגניטודה 6.2). נחשול קל אירע גם ברעידת האדמה שארעה בפברואר 2004 (מגניטודה 5.2). יש לציין שגם בכנרת אירעו נחשולי מים אשר גרמו לנזק ואבדות בנפש, כמו למשל בעיר טבריה, ברעידה שהתרחשה ב-1/1/1837.
בארץ, אירועי צונאמי בחוף הים התיכון נגרמים כתוצאה מרעידות אדמה באגן הים התיכון ובתגובה לגלישות קרקע תת ימיות גדולות במדרון היבשה המרחשות כתוצאה מרעידות אדמה חזקות לאורך השבר הסורי אפריקאי (בקע ים המלח). מניתוח עדויות היסטוריות וגיאולוגיות עולה כי במצבים קיצוניים הצונאמי עלול להגיע לגובה של עד כ- 5 מ' מעל פני הים, ו/או לירידה של כ- 10 מ' בפני הים תוך חשיפת רצועה של קרקעית הים ברוחב של כקילומטר אחד. אירוע קיצוני מסוג זה ארע בשנת 365 לספירה כאשר רעש עז אשר פקד את אלכסנדריה ולווה בצונאמי שבעקבותיו נספו כ- 50,000 איש.
מהנתונים ההיסטוריים ומרעידות אדמה בהווה עולה שאזורי חוף הים התיכון בישראל המצויים בגובה טופוגרפי של עד כ- 5 מ' מעל לפני הים יהיו חשופים להצפה על ידי צונאמי. בהתבסס על כך שגלי הצונאמי מגיעים לחוף דקות ארוכות לאחר הרעידה וכאשר עדיין אין בידנו מערכת אתרעה מסודרת, ניתן עדיין לנקוט באמצעי זהירות פשוטים כנגד סיכוני צונאמי.




http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&...

דיי להדאיג את כולם גברת... היה הסבר בחדשות ומהרשויות ששמו את זה אצלנו.... זה משהו שקורה פעם בכמה מאות שנים ולא רוצים לקחת סיכון כי השנה לא מדוייקת .זה מה שהסבירו מומחים ולא צריך לחשוב ששמו עכשיו בגלל שזה קרוב.. פשוט רוצים שהציבור יקח ברצינות דברים כאלה גם אם זה יקרה עוד 50 שנה

הרי מה אנחנו יודעים על זה? כלום והמון חלקים בעולם מוכנים ואנחנו לא.. אז מה רע שנהיה מוכנים ללא נודע? אנשים חייבים לעשות פרובוקציות מכל דבר ראבק...

זה הכול כסתח מי מרויח מזה הפקיד המרוצה כמובן שעושה קופה ומוחר סתם ברזלים מכוערים במחיר מופקע הבא בתור זה שלטים לדגים

אם היו שמים לנו שלטים של זהירות כרישים מפלצתיים לפני כמה שנים זה מאוד דומה והגולשים ימשיכו ללכת..

טוב שלפחות אחרי עשרות שנים החליטו לידע את הציבור במציאות... זה לא חייבת להיות " הפחדה" כמו שהגברת מתארת

שלא תהיה איזו ועדת חקירה שתברר איך זה שלא התריעו מראש...

זאת גם הסיבה לעוד המון דברים שעושים

צריך גם לחנך את הציבור בישראל מה לעשות במקרה של התרעת צונאמי.... ידוע שהים מתחיל לסגת במהירות לפני הגעת הצונאמי ויש תופעות נוספות..... צריך לפרסם את כל ההוראות האלה ולא סתם לצאת לידי חובה עם שלט מסכן. יש סיפור ידוע מהצונאמי בתאילנד בשנת 2004- היתה שם משפחה בחופשה (נדמה לי מהולנד). הים החל לסגת במהירות והילד שם ישר הבין שזה צונאמי (מלימודי הגיאוגרפיה שלו) אחרים בחוף בכלל לא התייחסו וכך גם הוריי הילד. רק לאחר הפצרותיו הרבות הם נמלטו משם וניצלו..... חינוך !

הוראות זהירות - התנהגות נכונה ואמצעי זהירות


בהתבסס על כך שגלי הצונאמי מגיעים לחוף דקות ארוכות לאחר הרעידה וכאשר עדיין אין בנמצא מערכת אתרעה מסודרת, ניתן עדיין לנקוט באמצעי זהירות פשוטים כנגד הצונאמי:
כאשר חשים ברעידת אדמה, נחשפים לקיומה מעל גלי האתר או מבחינים בהתנהגות מוזרה של הים בקרבת החוף, יש להתרחק מיד מקו החוף למקום גבוה ולהמתין שם עד לחלוף התופעה. חשוב לדעת כי הצונאמי יכול להגיע לחוף גם דקות ארוכות לאחר הרעידה, בפרט אם מקורו באירוע סיימי חריג בעוצמתו אי שם בים התיכון. אין לרדת לקטעי החוף העשויים להיחשף בשלב הראשון מאחר והצונאמי יחזור ויציף את החוף במהירות ולא ניתן יהיה להימלט ממנו.
לאחר רעידה חזקה צפויים גלי צונאמי נוספים כתוצאה מרעידות המשנה (aftershocks).
יש לציין כי אירועי צונאמי עלולים להתרחש כתוצאה מרעידות אדמה רחוקות אשר יתכן ולא יורגשו. כמו כן יתכנו אירועי צונאמי לאו דווקא מרעידות אדמה. על כן יש להתייחס לנסיגת פני הים כסימן אתרעה לצונאמי גם אם לא הורגשה רעידת אדמה קודם לכן.

הערות נוספות
מידע היסטורי ועכשווי
כ- 40% מרעידות האדמה המשמעותיות בלבנט ב- 1,500 השנים האחרונות לוו בצונאמי (Arieh, 1989), על אף שמרבית מוקד הרעידות הללו היה ככל הנראה ביבשה, לאורך בקע הירדן. נתון זה מעיד על מורכבות התופעה באזורינו ומחייב להרחיב את תחומי המחקר בנושא מעבר להנחה הבסיסית שרעידות אדמה שמוקדן בים הן הגורם העיקרי לצונאמי. מכאן גם חשיבותו של המידע ההיסטורי והצורך בבניית קטלוג אירועים היסטוריים.
ניתוח ראשוני של התופעה ורשימה של אירועים היסטוריים נעשו על ידי שלם (1956) ובהמשך על ידי Amiran et al. (1994) אשר בנו קטלוג היסטורי של אירועי צונאמי במזרח הים התיכון לחופי ארץ ישראל וסביבותיה, ורשימת נחשולי מים (Seiches) בים המלח והכנרת.

אירועים בסביבת הים התיכון
בסביבת הים התיכון כולל באיי יוון, מוכרים אירועי צונאמי שגרמו לנזקים חמורים במיוחד. מוכר הדיווח משנת 365 לספירה כאשר רעש עז אשר פקד את אלכסנדריה ולווה בצונאמי שבעקבותיו נספו כ- 50,000 איש. מעניין לציין שגם אירוע זה החל בנסיגת הים. כמו כן, על פי הסיפורים המיתולוגיים, נפילת האימפריה המינואית נגרמה מנזקי צונאמי שלווה את ההתפוצצות וקריסת הר הגעש סנטוריני בשנת 1490 לפנה"ס. לפיכך נראה כי יש חשיבות מרובה להכרת התופעה במזרח הים התיכון והבנת השלכותיה לגבי הסיכון האפשרי בחופי מדינת ישראל. בפרט חשוב להבין את המשמעות של אירועים קיצוניים שיכולים ליצור גל חריג בעוצמתו, גם אם תדירותם נמוכה יותר וסיבת היווצרותם אינה בהכרח רעידת אדמה.
ניתוח ראשוני של האירועים ההיסטוריים והכרת הגיאולוגיה במזרח הים התיכון מעלה כמה גורמים אפשריים ליצירת צונאמי:
א. רעידות אדמה במזרח הים התיכון. מהמפה הסיסמית עולה שמוקדים אפשריים הם הקשת הקפריסאית, האזור שמצפון ומצפון מערב לדלתה של הנילוס והרכס המזרח-ים-תיכוני. אין להוציא מכלל אפשרות כי אירועים חזקים בקשת ההלנית עלולים גם הם ליצור צונאמי שיגיע לחוף המזרחי של הים התיכון.
ב. גלישות קרקע תת ימיות גדולות במדרון היבשת או במבנים תת ימיים סמוכים כדוגמת הארטוסטנס. המפה הבתימטרית של מזרח הים התיכון (Hall, 1994) מראה צלקות בולטות לאורך מדרון היבשת ואפשר להניח כי מקורן בגלישות תת ימיות כמו למשל ההפרעות באזור פלמחים (Garfunkel et al., 1979). חשוב לציין את חלקה התת ימי של הדלתה של הנילוס כמקור לגלישות עקב המבנה הבתימטרי שלה והיותה מורכבת ממשקעים רכים וצעירים. הגלישות התת ימיות עלולות להיווצר כתוצאה מאירוע סיסמי כמו למשל רעידת חזקה בטרנספורם ים המלח (השבר הסורי אפריקאי) ואולם יש להניח שהן עלולות להתפתח גם באופן ספונטני.
ג. כדוגמת התפרצות הוולקנית של הר הגעש סנטוריני, יש להניח כי גם אירועים מסוג זה ביכולתם ליצור צונאמי, לעיתים אף חריג בעוצמתו.

אזורי הצפה פוטנציאליים ומתקני תשתית בסיכון
מהמחקרים המעטים שנעשו עד כה בארץ עולה כי הצונאמי עלול להגיע לגובה של עד כ- 5 מ' מעל פני הים, ו/או לירידה של כ- 10 מ' בפני הים תוך חשיפת רצועה של קרקעית הים ברוחב של עד קילומטר וחצי. בתחום זה לאורך החוף במדינת ישראל קיימות ומתוכננות לעתיד תשתיות שונות, בחלקן חיוניות כמו למשל נמלי ים ומזחים לפריקת פחם, תחנות כוח, תחנות חופיות לקבלת גז וכדומה. אפשר שחלק ממתקנים אלה אף נעזרים במי ים לקירור. כמו כן לאורך חלק מקו החוף מצוי מצוק כורכר פריך, לעיתים מבונה בחלקו העליון, אשר בשנים האחרונות עובר תהליך גידוד.
על כן הצורך לבנות מפת סיכון עדכנית אשר תגדיר את האזורים בהם קיים פוטנציאל להצפה על ידי צונאמי. במקביל יש לבחון את הרגישות של מתקני החוף והבינוי שלאורכו, כמו גם את יציבות מצוק החוף, לסיכון זה. השלכת מפת הסיכון על גבי מפת התשתיות והמבנים לאורך החוף תאפשר לאתר את המתקנים בסיכון.

מערכת התרעה לצונאמי
הממצאים הצפויים מהמחקרים יאפשרו לבחון את הסיכון הנובע מצונאמי בישראל, כולל בחינת ההסתברות לאירועי קיצון. הממצאים ישמשו לבדיקת ייתכנות להקמת מערכת להתרעה מהירה ואמינה בפני צונאמי. מוצע שהמערכת תתבסס על הרשת הסיסמולוגית הישראלית המופעלת ע"י המכון הגיאופיסי ועל קשר עם מרכזים סיסמולוגים בארצות הים התיכון. נכון יהיה לשלב מערכת זו עם מערכת לאתרעה מהירה לרעידות אדמה בישראל, במידה ותוקם. במקביל יידרש לבחון גם את האופן להתריע בפני אירועי צונאמי שיגרמו שלא כתוצאה מרעידות אדמה ואשר לא ניתן יהיה לזהות בזמן אמיתי את התפתחותם באמצעות מערכות סיסמיות.