מתוך המסמך שצירפתי למעלה:

הוראות זהירות - התנהגות נכונה ואמצעי זהירות


בהתבסס על כך שגלי הצונאמי מגיעים לחוף דקות ארוכות לאחר הרעידה וכאשר עדיין אין בנמצא מערכת אתרעה מסודרת, ניתן עדיין לנקוט באמצעי זהירות פשוטים כנגד הצונאמי:
כאשר חשים ברעידת אדמה, נחשפים לקיומה מעל גלי האתר או מבחינים בהתנהגות מוזרה של הים בקרבת החוף, יש להתרחק מיד מקו החוף למקום גבוה ולהמתין שם עד לחלוף התופעה. חשוב לדעת כי הצונאמי יכול להגיע לחוף גם דקות ארוכות לאחר הרעידה, בפרט אם מקורו באירוע סיימי חריג בעוצמתו אי שם בים התיכון. אין לרדת לקטעי החוף העשויים להיחשף בשלב הראשון מאחר והצונאמי יחזור ויציף את החוף במהירות ולא ניתן יהיה להימלט ממנו.
לאחר רעידה חזקה צפויים גלי צונאמי נוספים כתוצאה מרעידות המשנה (aftershocks).
יש לציין כי אירועי צונאמי עלולים להתרחש כתוצאה מרעידות אדמה רחוקות אשר יתכן ולא יורגשו. כמו כן יתכנו אירועי צונאמי לאו דווקא מרעידות אדמה. על כן יש להתייחס לנסיגת פני הים כסימן אתרעה לצונאמי גם אם לא הורגשה רעידת אדמה קודם לכן.

הערות נוספות
מידע היסטורי ועכשווי
כ- 40% מרעידות האדמה המשמעותיות בלבנט ב- 1,500 השנים האחרונות לוו בצונאמי (Arieh, 1989), על אף שמרבית מוקד הרעידות הללו היה ככל הנראה ביבשה, לאורך בקע הירדן. נתון זה מעיד על מורכבות התופעה באזורינו ומחייב להרחיב את תחומי המחקר בנושא מעבר להנחה הבסיסית שרעידות אדמה שמוקדן בים הן הגורם העיקרי לצונאמי. מכאן גם חשיבותו של המידע ההיסטורי והצורך בבניית קטלוג אירועים היסטוריים.
ניתוח ראשוני של התופעה ורשימה של אירועים היסטוריים נעשו על ידי שלם (1956) ובהמשך על ידי Amiran et al. (1994) אשר בנו קטלוג היסטורי של אירועי צונאמי במזרח הים התיכון לחופי ארץ ישראל וסביבותיה, ורשימת נחשולי מים (Seiches) בים המלח והכנרת.

אירועים בסביבת הים התיכון
בסביבת הים התיכון כולל באיי יוון, מוכרים אירועי צונאמי שגרמו לנזקים חמורים במיוחד. מוכר הדיווח משנת 365 לספירה כאשר רעש עז אשר פקד את אלכסנדריה ולווה בצונאמי שבעקבותיו נספו כ- 50,000 איש. מעניין לציין שגם אירוע זה החל בנסיגת הים. כמו כן, על פי הסיפורים המיתולוגיים, נפילת האימפריה המינואית נגרמה מנזקי צונאמי שלווה את ההתפוצצות וקריסת הר הגעש סנטוריני בשנת 1490 לפנה"ס. לפיכך נראה כי יש חשיבות מרובה להכרת התופעה במזרח הים התיכון והבנת השלכותיה לגבי הסיכון האפשרי בחופי מדינת ישראל. בפרט חשוב להבין את המשמעות של אירועים קיצוניים שיכולים ליצור גל חריג בעוצמתו, גם אם תדירותם נמוכה יותר וסיבת היווצרותם אינה בהכרח רעידת אדמה.
ניתוח ראשוני של האירועים ההיסטוריים והכרת הגיאולוגיה במזרח הים התיכון מעלה כמה גורמים אפשריים ליצירת צונאמי:
א. רעידות אדמה במזרח הים התיכון. מהמפה הסיסמית עולה שמוקדים אפשריים הם הקשת הקפריסאית, האזור שמצפון ומצפון מערב לדלתה של הנילוס והרכס המזרח-ים-תיכוני. אין להוציא מכלל אפשרות כי אירועים חזקים בקשת ההלנית עלולים גם הם ליצור צונאמי שיגיע לחוף המזרחי של הים התיכון.
ב. גלישות קרקע תת ימיות גדולות במדרון היבשת או במבנים תת ימיים סמוכים כדוגמת הארטוסטנס. המפה הבתימטרית של מזרח הים התיכון (Hall, 1994) מראה צלקות בולטות לאורך מדרון היבשת ואפשר להניח כי מקורן בגלישות תת ימיות כמו למשל ההפרעות באזור פלמחים (Garfunkel et al., 1979). חשוב לציין את חלקה התת ימי של הדלתה של הנילוס כמקור לגלישות עקב המבנה הבתימטרי שלה והיותה מורכבת ממשקעים רכים וצעירים. הגלישות התת ימיות עלולות להיווצר כתוצאה מאירוע סיסמי כמו למשל רעידת חזקה בטרנספורם ים המלח (השבר הסורי אפריקאי) ואולם יש להניח שהן עלולות להתפתח גם באופן ספונטני.
ג. כדוגמת התפרצות הוולקנית של הר הגעש סנטוריני, יש להניח כי גם אירועים מסוג זה ביכולתם ליצור צונאמי, לעיתים אף חריג בעוצמתו.

אזורי הצפה פוטנציאליים ומתקני תשתית בסיכון
מהמחקרים המעטים שנעשו עד כה בארץ עולה כי הצונאמי עלול להגיע לגובה של עד כ- 5 מ' מעל פני הים, ו/או לירידה של כ- 10 מ' בפני הים תוך חשיפת רצועה של קרקעית הים ברוחב של עד קילומטר וחצי. בתחום זה לאורך החוף במדינת ישראל קיימות ומתוכננות לעתיד תשתיות שונות, בחלקן חיוניות כמו למשל נמלי ים ומזחים לפריקת פחם, תחנות כוח, תחנות חופיות לקבלת גז וכדומה. אפשר שחלק ממתקנים אלה אף נעזרים במי ים לקירור. כמו כן לאורך חלק מקו החוף מצוי מצוק כורכר פריך, לעיתים מבונה בחלקו העליון, אשר בשנים האחרונות עובר תהליך גידוד.
על כן הצורך לבנות מפת סיכון עדכנית אשר תגדיר את האזורים בהם קיים פוטנציאל להצפה על ידי צונאמי. במקביל יש לבחון את הרגישות של מתקני החוף והבינוי שלאורכו, כמו גם את יציבות מצוק החוף, לסיכון זה. השלכת מפת הסיכון על גבי מפת התשתיות והמבנים לאורך החוף תאפשר לאתר את המתקנים בסיכון.

מערכת התרעה לצונאמי
הממצאים הצפויים מהמחקרים יאפשרו לבחון את הסיכון הנובע מצונאמי בישראל, כולל בחינת ההסתברות לאירועי קיצון. הממצאים ישמשו לבדיקת ייתכנות להקמת מערכת להתרעה מהירה ואמינה בפני צונאמי. מוצע שהמערכת תתבסס על הרשת הסיסמולוגית הישראלית המופעלת ע"י המכון הגיאופיסי ועל קשר עם מרכזים סיסמולוגים בארצות הים התיכון. נכון יהיה לשלב מערכת זו עם מערכת לאתרעה מהירה לרעידות אדמה בישראל, במידה ותוקם. במקביל יידרש לבחון גם את האופן להתריע בפני אירועי צונאמי שיגרמו שלא כתוצאה מרעידות אדמה ואשר לא ניתן יהיה לזהות בזמן אמיתי את התפתחותם באמצעות מערכות סיסמיות.