ובירושלים-מרכז בסוף יהיה 27° או ממש קרוב לזה חחח... :)

עושה רושם שאנחנו מתקרבים לאירוע גשם, ככל הנראה קצר הצפוי להגיע בעוד מספר ימים.
מוקד האפיק העיקרי מתמקם בטורקיה, אך שלוחה שלו צפויה להשפיע גם על מזרח הים התיכון ולזכות בתמיכה מסוימת בקרקע.

שני המודלים המרכזיים (ECMWF ו-GFS) מצביעים על שינוי חד באמצע השבוע (16-18 בספטמבר) שתתבטא בירידה ניכרת בטמפרטורות בכל הרמות וכניסת אפיק רום לאזורנו.

מה על הפרק? גשמים מקומיים ותחושת סתיו ראשונה, בעיקר בצפון ובמרכז הארץ.

כמובן שזה לא יקרה אבל זה שאיסי מתחיל לתת לנו מערכות כאלו סימן שהסתיו הגיע

אכן. עצם זה שרואים במפות מערכת כזו מעיד שהסתיו הגיע, כי בקיץ אפילו במפות לא רואים שום סימנים כאלה.

מלבד טפטוף והדאגה מתחילה פה

והשקע שהיה באגן בכלל

לי עישית לא היה ולכן לא התאכזבתי
לדעתי לפחות יש עוד שלושה שבועות לאירוע גשם ממשי (ולא טפטופי). כמובן הכל פתוח , אבל בדר"כ אירוע גשם חל יותר בסוף חודש נוכחי תחילת חודש הבא, או בתאריך עברי - סביב סוכות...

מספטמבר בארץ יש לי אפס ציפיות, כך גם לגבי תחילת אוקטובר.

עד ה-20/9

כך שאין מצב שיחזור

(מערכת מרובת משפיעים (משתנים) שאינם לינאריים זה לזה), ישנה חשיבות לזהות כמה שיותר מהמשפיעים הללו ולקבוע מהו כוחו של כל משפיע (איזו מידת השפעה יש לתת לכל משתנה) במצבים שונים. לכן, נותרת כמובן השאלה מה מנוע AI יעשה עם המידע שקיבץ. וזו השאלה בה' הידיעה לגבי AI.. כגולם, AI יכול להוציא נונסנס מוחלט. אבל אם מכוונים אותו נכון,, כלומר, מכריחים אותו לא רק לאסוף המון מידע אלא גם ללמוד מהטעויות של עצמו ושל אחרים, מנועי AI יוכלו להסיק טוב מהאדם מסקנות בנושא הספציפי שנבנו להסיק לגביו.

האם זה טוב ונכון לאנושות לפתח טכנולוגיה כזו? זו כבר שאלה הרבה יותר כבדה ומורכבת.

הנה מה שצ'ט GPT עונה על השאלה האם טובת האנושות היא לפתח טכנולוגיות אינטליגנציה מלאכותית והאם טכנולוגיה כזו לא תסכן בעתיד את האנושות?

שאלה מצוינת, ויש בה שני ממדים מרכזיים: פוטנציאל תרומה לאנושות מול סיכונים עתידיים.

טובת האנושות בפיתוח AI

1. שיפור ברפואה ובריאות – בינה מלאכותית מסייעת לאבחון מוקדם של מחלות, פיתוח תרופות מותאמות אישית, ניטור בזמן אמת ושיפור תהליכים בבתי חולים.

2. פתרון אתגרים עולמיים – AI יכול לסייע בהתמודדות עם שינויי אקלים (לדוגמה, חיזוי מזג אוויר מדויק יותר, אופטימיזציה של רשתות אנרגיה), ביטחון מזון (חוות חכמות), ותחבורה בטוחה יותר (רכבים אוטונומיים).

3. העצמת ידע אנושי – מערכות AI מאפשרות ניתוח מידע עצום בקצב שהמוח האנושי לא מסוגל אליו, ובכך תורמות למחקר מדעי, חינוך, וחדשנות.

4. כלכלה ופריון – אוטומציה ו-AI עשויים להעלות פריון וליצור תחומים כלכליים חדשים, בדומה למהפכה התעשייתית והמהפכה הדיגיטלית.


סיכונים ואתגרים

1. סיכון לשליטה ולאובדן שליטה – מערכות מתקדמות מאוד עשויות לפעול בדרכים שלא נצפו מראש, אם לא יוגדרו גבולות ברורים.

2. שימוש לרעה – טכנולוגיות AI עלולות לשמש למטרות מזיקות (מלחמות סייבר, מערכות נשק אוטונומיות, מניפולציה במידע).

3. פגיעה בתעסוקה – אוטומציה רחבת היקף עלולה להחליף מיליוני משרות, מה שעלול להוביל למשבר חברתי אם לא יתבצע ניהול מעבר נכון.

4. שאלות אתיות – שקיפות, פרטיות, אפליה אלגוריתמית ואי שוויון גישה לטכנולוגיות הן דילמות שדורשות פתרון.

5. סיכון קיומי (X-risk) – חוקרים מובילים (כמו אלון מאסק או ניק בוסטרום) מזהירים כי AI כללי-על (AGI) עשוי לפתח מטרות שאינן עולות בקנה אחד עם טובת האנושות.

סיכום (של צ'ט, לא שלי (גדעון) לשאלה:

פיתוח AI יכול להיות אחת ההזדמנויות הגדולות ביותר לקידום האנושות – בדומה לחשמל או לאינטרנט – אך גם טומן בחובו סכנות מהותיות אם לא ינוהל בזהירות.
האיזון תלוי בבניית מסגרות אתיות, רגולציה אחראית, ושקיפות במחקר וביישום.