אולי עוד מוקדם אבל מה זה אומר לגבינו? רק בתור השערה כמובן ולמה זה קשור רקלחורף הבא?

עיקרי החדשות: מדד RONI של NOAA עלה ל-‎+1.0 בעונת MJJ 2026.

בפוסט הקודם כתבנו שהמדד הגיע ל-‎+0.5 בעונת AMJ, כלומר נגע לראשונה בסף שממנו מתחילים לדבר על תנאי אל ניניו במדד הזה. העדכון החדש כבר לוקח את זה צעד קדימה.

מה שמעניין במיוחד הוא ההשוואה ל-2015. באותה שנה, שבה התפתח אחד מאירועי הסופר אל ניניו החזקים שנמדדו, RONI עמד גם כן על ‎+1.0 בעונת MJJ.

זה כבר סימן משמעותי יותר מזה שראינו בעדכון הקודם, כי הפוטנציאל לא נשאר רק מתחת לפני הים, אלא מתחיל להופיע גם במדד פני הים היחסי.

ועדיין, חשוב לשמור על פרופורציה. RONI הוא מדד תלת חודשי, והמשך הסיפור ייקבע בחודשים הבאים. כדי לדבר על אל ניניו חזק, ובטח על סופר אל ניניו, צריך לראות שההתחממות נמשכת אל תוך הסתיו והחורף, ושגם האטמוספירה מצטרפת לתהליך.

במילים פשוטות: ההשוואה ל-2015 כבר הרבה יותר מעניינת, אבל עדיין לא מכריזים על סופר אל ניניו.

הערה: RONI הוא ממוצע תלת חודשי, ערכים יכולים להתעדכן עד חודשיים אחרי הפרסום.

עדכון #1
https://www.weather2day.co.il/forum?p=529822

עדכון #2
https://www.weather2day.co.il/forum?p=530532

בין ONI לRONI, שהראשון מודד סטייה ממוצעת תלת חודשית ביחס לממוצע של שלושים השנים האחרונות, והשני מודד את הסטייה הגולמית באזור 3.4 ומחסיר ממנה את הסטייה של כלל אזור המשווה. כתוצאה מכך RONI יראה ערכים מתונים יותר, המדד כולל התחשבות כפולה בטמפרטורה התלת חודשית באל ניניו 3.4 בשני היבטים מנוגדים: רק בחישוב של ערך גולמי זה, ובחישוב הערך הטרופי הכולל. מקווה שאני ברור, כדי לא למנוע בלבול אביא דוגמא.

אנלוגיה: ONI זה כמו למדוד את סטיית הטמפרטורה התלת חודשית הממוצעת בישראל בחורף מסוים (דצמבר-פברואר) ביחס לממוצע הישראלי באותם חודשים ב30 שנים האחרונות, וRONI שקול למדידת אותו ממוצע כאשר מחסירים את האנומליה בטמפרטורה במזרח התיכון באותם שלושת חודשים. אם בשלושת החודשים הללו היה חם ב3 מעלות בממוצע, אז ONI יראה פלוס 3, ואם נוסיף כי במזרח התיכון היה חם מהממוצע במעלה אחת, אזי מדד RONI יראה פלוס 2.

כרגע, זה לא רק שחם מאוד בניניו 3.4, זה אפילו לא האזור הימי עם האנומליה הגדולה ביותר, ביפן רוסיה וצרפת יש פלוס 5.5 או פלוס 6. הסטייה היא חיובית באופן גלובי, מה שמקטין את ערך הRONI. למרות שהוא מתחשב רק בטמפרטורה באזור המשווה.

לפי מדד הONI, הערך הרגעי הנוכחי עומד על פלוס 2.75, וזה יהיה הערך הממוצע של אוגוסט 2026. יולי הסתיים על 2.1, ויוני על מעל 1.5. הממוצע של השלישייה הזו הוא 2.1-2.2, שזה כבר ערך מתאים להגדרה של סופר אל ניניו.

דרך אגב, אנחנו כמעט ב100 ימים רצופים שערך הטמרפטורה באל ניניו 3.4 מעל השיא היומי של כל הזמנים, זאת אומרת, ה16 לאוגוסט החם ביותר, ואתמול היה ה15 לאוגוסט החם ביותר, שלשום ה14 לאוגוסט החם ביותר אי פעם, וכך הלאה. חצינו כל ערך של הסופר אל ניניו של שנת 1998, ל1983 נשארו ימים בודדים, ו2016 משתווה לערך הנוכחי רק בסוף נובמבר.
אין סיכוי ריאלי שלא נשבור את השיא של כל הזמנים, המודלים יציבים מאוד בשלב זה, גם השנה וגם היסטורית באמצע אוגוסט הם חוזים את הערך הנכון. ניניו 3.4 כנראה יהיה על 4.3 בשיא. אבל מה שמשנה זה לא רק ערך השיא, אלא כמה זמן אנחנו על ערכים גבוהים, מה שבאמת משנה זה השטח מתחת לגרף. חישוב האנרגיה הכוללת המשוחררת לאטמוספרה תלוי בשטח מתחת לעקומה כפונקציה של הזמן.

אז איך זה עושה גשמים רבים כמו שאמרו? היה צריך להיות יובש אם אפשר להסביר

אם מתעלמים מכך, שאוויר חם מכיל יותר אדי מים, הרי שבאופן כללי, ככל שהאידוי מהאוקיינוסים יגדל, כך גם כמות המשקעים תגדל.
עם זאת, השינויים בתפרוסת לחצי האוויר, ובכך גם השינויים בזרמי האוויר, שנובעים מהתחממות מזרח האוקיינוס השקט גורמים לשינויים בתפרוסת הגשם. כלומר, יהיו איזורים שיחוו עליה בכמות המשקעים, ואחרים שיסבלו מבצורת.
האיזורים שמושפעים ישירות מאל ניניו, הם אלה שיושפעו בעוצמה הגדולה ביותר. לדוגמא, בצ'ילה, בפרו ובאקוודור, כמו גם קליפורניה, תיהיה עליה ניכרת בכמות המשקעים, ואילו מזרח וצפון אוסטרליה ואינדונזיה צפויים לבצורת.

תופעת האל ניניו היא כל כך עוצמתית, שהיא משפיעה על תבנית מערכות הלחצים וזרמי האוויר בכל העולם, ומכאן גם על תפרוסת הגשם באיזורים רחוקים, כמו ישראל. עם זאת, ככל שמתרחקים ממוקד התופעה, כך מתווספים גורמים נוספים, מקומיים, והקשר בין האל ניניו לכמות המשקעים קטנה יותר ופחות מובהקת.

בהקשר לאיזורינו, בשנות אל ניניו יש נטייה לעלייה בשכיחות אפיקי רום רוחביים באיזור הלבנט, ומכאן לעליה בכמות המשקעים בישראל. עם זאת, וסליחה אם אכעיס חלק מהחברים, הקשר הוא חלש יחסית, ולא ניתן לומר בוודאות, שהחורף הקרוב יהיה גשום.

ואם שלושת החודשים יהיו גשומים ובהמשך אחרי ההפסקה שאמרו גם ההמשך יהיה גשום מעל הממוצע טבריה יכולה לצוף וזה דבר לא מצוי גם אם יפתחו את הסכר כמות המשקעים תגבר על הכמות שנשפכת לים.אגב מעולם לא פתחו את הסכר והמשיך גשם כל כך שהיה חשש להצפה

לאל ניניו הקודמים, צריכה להיות לפי המדד הקודם, הONI. כי אם משווים לפי המדד החדש, אז גם הקודמים כקורלציה היו נמוכים משמעותית

וכן רק שיאים מוחלטים, אירועים חסרי תקדים.

1972-1973: קרה חמורה בסוף דצמבר עד תחילת ינואר, הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה אי פעם בדצמבר בתחנות רבות, בחלק מהתחנות, כמו בבית דגן, הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה אי פעם (מינוס 2.2 יחד עם פברואר 1950). הסתיים עם שלג בהרים מרום 200 מטר, אבל זה אירוע של אחת לכמה עשרות שנים ולא חסר תקדים.

1982-1983: החורף עם מספר ימי השלג הגבוה ביותר בהרים. לפחות בירושלים, יכול להיות שבצפון 1992 מתעלה עליו.

1997-1998: מרץ 1998 הלחץ הנמוך ביותר שנמדד בישראל. כנראה גם המעבר המהיר ביותר בין שרב לשלג, והמשרעת הדו-יומית הגדולה ביותר בחלק מהתחנות.

2015-2016: אוקטובר 2015, שיא עוצמת גשם שעתית ארצית באשקלון. השליש הראשון של דצמבר הקר ביותר מתחילת המדידות. העונה הגשומה ביותר בעוטף וחלקים מצפון הנגב.

2023-2024: אם אני לא טועה נשבר שיא מוחלט של רצף ימי גשם בינואר-פברואר, אבל החורף הזה בקושי מגרד את ההגדרה של סופר אל ניניו.

החורפים 1991-1992, 1968-1969, 2002-2003, גם הם חורפי אל ניניו אבל לא סופר אל ניניו.

עצם העובדה שאני יכול לכתוב פסקה על חורף מסוים זה כבר אמירה חיובית על אותה העונה. ישנן עונות, כמו 2005-2006, 2000-2001, 2017-2018, 2022-2023, שאני באמת לא יכול לכתוב כמעט דבר.

הרשימה הנוכחית מכילה את כל עונות הסופר אל ניניו, אין עונת סופר אל ניניו שלא שברה שיא כלשהו. אני לא חושב שבהכרח נשבור שיא, אבל יש לי ביטחון גבוה ממש למספר אירועי קיצון, למרות שמה שהתרחש אתמול ושלשום הוא כבר אירוע שיא חריג.

האם ב2028 תיווצר לנו סופר לה ניניה?